מבחן העוגייה

 22:10 

ארוחת לילה.

כתבתי לעצמי הרבה היום. הרבה פחדים ליוו אותי לסופר עם הרצון לקנות עוגייה, פשוט עוגיות לארוחת לילה. אחרי שהיו לי התקפי אכילה רבים וברובם חיסלתי קופסאות של עוגות ועוגיות שלמות, התחלתי לחפש פתרונות. כמובן שבהתחלה נורא בהתחלה קצת כעסתי על אמא שלי כי היא קונה דברים מטרגרים בבית וזה מכניס אותי לחוסר אונים ובסוף להתקפי אכילה. למה אמא שלי, אחרי כל מה שהיא עברה איתי, מהילדה השמנה שהייתי ועד לתת משקל וממנו להתקפי אכילה בחזרה, רציתי ממש שהיא תבין את המצוקות שלי אל מול האוכל, אבל כחלק מהניסיון שלי למצוא את האיזון בין 2 הקיצונים של הפרעות האכילה ומתוך ניסיון אמיתי וכנה עם עצמי מה אני באמת רוצה, החלטתי להקשיב לילדה הפנימית שבי ולקנות עוגיות על מנת לשלב אותם בארוחת לילה. שיהיה לי רגע של נחת עם הארוחה המתוקה שלי בלילה.

זו לא החלמה לצורך השגת חיי בריאות וכושר מתוך רצון להשות את עצמי לאף אחת מאידאל היופי הנשי, אלא הניסיון כאן הוא לתת מקום לנפש של הילדה השמנה, הילדה הזו שתמיד אכלה בסתר וגם אכלה יותר מתוך אפס מודעות או וויסות, מתוך איזה שהוא רצון למצוא נחמה כשהיא תמיד הרגישה בודדה ולא מובנת בעולם.

כמובן שהעוגיות הללו נקנו לאחר בדיקה מעמיקה והן נבחרו לאחר שהרגשתי שהערך הקלורי שבעוגייה אחת בכל ערב, לא תעלה אותי במשקל ושעדיף לי ללמוד לשלב מדי פעם את אותם מאכלים שהייתי רגילה להימנע מהם בתקופת הצמצומים כדי לא ליישר קו ולא לתת לתקופה הזו שבה אני מוצאת את עצמי מאבדת שליטה בעיקר בלילות, סופי שבוע וערבי חג. אני מנסה בדרכי להקשיב לגוף שלי תוך כדי עבודה עם הילדה הפנימית שבי, הילדה השמנה שעוד לא מבינה באכילה מאוזנת.

כמובן שבהמשך המסע הזה של הניסיון לריפוי, אני אמלא יותר את שגרת חיי ואנסה לתת גם לתחומים אחרים את הטיפול הנחוץ להם. 

אני מרגישה את המתוק של אחרי הארוחה וגם את הסאטלה הזאת של אחרי הכדורי שינה. משהו בי מרוצה ונרגע מעט כי לא המשכתי את הלופ עם העוגיות, נהניתי במידה הנכונה וכמובן שלא וויתרתי על ניסיוני לשמור על משקל נמוך/לרדת מעט במשקל אז שאר המתוקים היו ממוספרים קלורית גם הם וכמובן, דיאטטיים.

זה מצריך המון כוחות מנטליים, חיבור פנימי עם הגוף והנפש כדי להקל את הסימפטומים של האכילה המופרעת 

עדיף לנסות להתמודד עם הפחדים שלי, אלו ששוכנים אצלי בבית ונמצאים לי בראש 24/7 ולא נותנים לי להתקדם בחיים ולנהל אכילה מאוזנת נפשית ובריאותית לא רק כדי לרדת במשקל, אלא גם כדי להתרגל לסוג חדש של הרגלי אכילה. אז יש עוד הרבה עוגיות בחבילה, משמע שאהנה מהתהליך המהנה הזה שאני רוצה להרגיש עם עצמי אחרי שנים של חוסר איזון מול האכילה. מותר שיהיו חשקים ומותר שלצידם גם יהיו פחדים, אך השקט, הנחת וההחלמה האמיתית מתחילה ברגעים האלו, שאת עם עצמך ומפחדת למעוד, ליפול וללכת למקרר, במקום להקשיב לעצמי ולמה שרציתי מלכתחילה. גם כשהייתי נמנעצ לחלוטין וגם כאשר איבדתי את השליטה מול האכילה.

אנסה בקרוב למלא את השגרה בדברים נוספים, בעיקר כאלו שהאכילה הרגשית והתקפי האכילה גזלו ממני ונשארתי אפופה תחת דיכאון כבר וחוסר רצון להמשיך עם כזאת הפרעה. אני מניחה שיש עוד כאלו נשים ונערות שגם כמו חווי ירידות, עליות במשקל, יחסים לא תקינים עם אוכל או שלפעמים פשוט לא שמו לב עד כמה שהן לא מודעות בכך שאוכל שולט בחייהן מהקיצון של הרזון ועד קיצון ההשמנה, זה לא משנה כי מנגנון ההפרעה תמיד יהיה זהה ותמיד יהיה האוטומט אליו נברח כשיהיה לנו קשה, מסובך , או שפשוט נמנעו ממה שבאמת רצינו מלכתחילה כי חשבנו שזה משמין ואסור ושאם נתחיל לאכול את אותו מאכל שהרבה זמן לא הרשנו לעצמנו, לא נדע להפסיק את הבולמוס בזמן ואז רק נשווה את עצמנו לנשים אחרות או לדוגמנית באינסטגרם ואז יבואו תחושות פיזיות לא נעימות שאיתן גם תגיע האשמה וכמובן השנאה הבלתי נגמרת. אני מניחה שאלו ריטואלים שקורים הרבה לנשים, בעיקר לאלו עם הפרעות אכילה ודימוי עצמי נמוך.