סתם לשתף..

 רוצה לשתף ש.. אני כבר שנים הולכת עם דחף לפגיעה עצמית מסוג אחר, מסוג שלא מקובל על הדעת וזה ממשיך לנקר לי במוח ולהעיק.

אני מדברת על דחף עז לכרות לעצמי את הרגל ולהיות עם גדם. לא יודעת אם זה האקט עצמו או החיים שאחרי, מה מהם יותר גורם לי לרצות להרוס לעצמי הכל.    זה נשמע חולני, מטורף, פסיכי.. אבל זה לא. זה לא פסיכי כמו שזה נשמע ובטח לא מרגיש ככה…

בכל אופן רציתי פעם אחת לספר מה עובר לי במוח המעוות שלי בלי שיצרחו עליי שאני לא בסדר, אני יודעת שזה לא בסדר, זה לא עוזר. אני עדיין רוצה לעשות את זה.  אוף.