ליתיום: מידע, מדריכים, חדשות ועוד

האם תרופות המשפיעות מהר (תוך חצי שעה-שעה) כגון כדורי שינה, נספגות בקיבה או במעי? האם העובדה שתרופות מסוימות משפיעות מהר מצביעה על כך שהתרופה נספגת בקיבה (כי הגעה למעי תיקח יותר זמן)?

open

שלום, לאחרונה הפסיכאטירית נתנה לי תרופת מרשם בשם אריפליי, האם יש לה תופעות לוואי למיניהן? אולי עדיף לקחת כדורים טבעיים כמו ליתיום?

open

נוטלת ליתיום ודפלפט כל ערב באופן קבוע לציקלותימיה. הפסיכיאטרית הוסיפה לי רסיטל כי אני באפיזודה דכאונית קשה כבר חודשיים. הרוקח בבית המרקחת אמר שרסיטל מתנגש עם התרופות שלי ולכן לקחת בבוקר או בכלל לא. האם התרופות באמת מתנגשות? האם מותר לקחת אותן יחד/בו זמנית? בנוסף, SOS קלונקס ופרוטיאזין בעת הצורך.

open

אני נוטל בקביעות פרקוסט פנטניל במדבקות קלונקס למיקטל זיפרקסה ליתיום ובונדורמין אני יכול לשתות פעם בשבוע בקרדי בריזר 330 4 אחוז אלכוהול בנפח? ואם לא אז איך כן מה להוריד

open

שלום לכולם. אני סובל שנים רבות מחרדה כללית, יש תקופות שזה עולה לרמה גבוהה יותר ואז חוזר למצב של "רגיל". בתקופה האחרונה קיבלתי מכה בראש תוך כדי עבודה לא משהו רציני מידי אבל אפשר לקרוא לזה מכה כואבת. ראיתי שהכאב לא עובר ואז פניתי לרופאה שלי. היא אמרה לי שזה דיכאון קל. מפה לשם כשראיתי שזה לא עובר טופלתי בכדורים ואז נתגלה שאני סובל ממאניה דיפרסיה. זה הסביר לי דברים כשקרו לי בעבר, כמו להיות כועס ולחוץ סתם ככה שקשה מאד להיות רגוע. מבחינת תרופות טופלתי בכמעט כל סוגי נוגדי הדיכאון לאחרונה טופלתי בציפרלקס 20 מ"ג + סרקוואל 50 מ"ג שזה עזר מאד להיות רגוע אך זה גרם לי להיות כמו "זומבי" מין סוג של מעופף אך רגוע. בנוסף עליתי תוך חודשיים כ10 ק"ג שביחס לגודל הפיזי שלי זה דיי הרבה לדעתי. הרופא (פסיכיאטר) שראה את ההשמנה הזו מיד הפסיק לי את הסרקוואל והעביר אותי לליתיום 600 מ"ג + ציפרלקס 10 מ"ג רציתי לדעת אם יש כאן מישהו עם ניסיון עם ליתיום ? אני מאד מפחד לקחת את התרופה בגלל התופעות לוואי "המעניינות ומרובות" שיש לה בגלל זה מידי פעם אני לא לוקח. האם יש מישהו שסובל מהיפומאניה + חרדה ??? אשמח מאד לעזרה

open

מלא פעמים בעבר לא הבנתי למה אנשים שואלים בפורומים דברים שהפסיכיאטר שלהם אמור להסביר. היום הגעתי לפגישה ראשונה עם פסיכיאטר, מנהל מחלקה, דרך כללית מושלם בתשלום מוזל. לא יאומן איזו רשלנות, ואם לא היה לי בעברי 15 שנים של 'ניסיון' כואב עם מאניה דיפרסיה, אשפוזים ומשפחה שלמה ומכרים שחוו את העניין, הייתי יוצא ממנו בדרך להתקף מאני נוסף. באתי להחליף כדורים אותם אני לוקח כבר כמעט 15 שנה במיצב מצברוח אחר בגלל תופעת לוואי שלא יכולתי לשאת יותר. אני אמנם יציב ולא מאני כבר המון זמן אבל לשאלתי מתי אוכל להפסיק לקחת את הכדורים שלי [ליתיום] ורק לקחת את החדשים הוא ענה 'הערב, מתי שתתחיל לקחת', בלי להתייחס לכך שלוקח שבוע לפחות לזמן שיקח להם להגיע לרמה יציבה בדם, ושהוא עצמו נתן לי הפניה לבדיקת דם לעוד שבוע שתראה אם הגעתי לרמה הרצויה שתביא יעילות...כך שלהפסיק מיידית כדורים בלי שיש בכלל כדור אחר שברמה טיפולית ושהוכחת שהוא יעיל לך - פשוט רשלנות! הפסקה מיידית כזו עלולה להיות אחד הגורמים העיקריים לאנשים ביפולרים להכנס חזק למצב מאני, וחוסר התשומת לב הזו, פגישה של 15דק', יושב מולך בן אדם עם רקע והיסטוריה של שנים ואתה רק שואל שאלות מכולת גנריות, מזל שאני שאלתי אותו איך אפשר לפנות אליו במידה והשינוי לא יעבור טוב [דבר סביר מאוד], ככה שולחים מטופל שאתה דואג לבריאותו? יותר כמו ככה מסמנים וי ומקבלים עוד 150שח ועוד כמה מאות מהקופה והלאה למטופל הבא. בסוף מהאינטרנט אני מוצא אישור לתחושות שלי מגורמים מומחים כמה חשוב לעשות את ההחלפה והירידה מהליתיום בהדרגה כדי לא להרעיד את המערכת, ורק כשיש כבר טיפול חדש לפחות שבוע. פשוט בדיחה עצובה. לא פלא שככ הרבה אנשים רוקדים טנגו לא נגמר עם מחלות הנפש שלהם הרבה מעבר למה שהיו צריכים, אם רק היו רופאים ומערכת שמתייחסת אליהם ברצינות ולא כמו למקרה שפעת טיפוסי...אפשר רק לדמיין איך המצב של הרבה אנשים יכל להיות פשוט יותר. אבל ברוב המקרים שלא כמו שלי אנשים יעשו בדיוק כמו שיאמר ה'מומחה', יכנסו למצב מאני, אולי אשפוז, יקבלו אחכ הרבה יותר כדורים לטיפול במצב החמור יותר והרופא הזה ממשיך לקבל תורים בקצב של 3 לשעה. עצוב ומכעיס.

open

אני מחפש פסיכיאטר 'בכיר' שמקבל באיזור הצפון, מחיפה וצפונה, אם ידוע למישהו על שמות שאוכל לבדוק, אם ידוע למישהו באופן אישי על מישהו אז עדיף אחד עם גישה לא מקובעת ["תרופות הן הפתרון להכל"], עם גישה אנושית. אין לי התנגדות לתרופות, לוקח שנים ליתיום לייצב מאניה דיפרסיה, אבל יש המון בעיות פסיכולוגיות מילדות שלא מאפשרות לי לחיות, ופסיכיאטר אחר שמכיר אותי מהעבר המליץ טיפול בחשמל אחרי שבמשך שנים אינספור נוגדי דיכאון לא עשו דבר - רק שלדעתי אין סיכוי שזה יועיל כיוון ולא מדובר בדיכאון ממש אלא בענינים בתחום הפרעות אישיות שמאמללים אותי שנים, אך לצופה מהצד קל לפרש ולומר 'דיכאון', ועל אף שהמצוקה היא לא קטנה יותר, יש הבדל כמובן בין חוסר איזון כימי לאלמנטים מושרשים באישיות פגועה. הייתי רוצה להפגש עם פסיכיאטר קצת פחות מקובע מזה שפגשתי, שאולי ישמע את מה שיש לי לומר ויוכל לשכנע אותי שחשמל יכול לעזור גם במקרה שלי ולא יראה כל חוסר יכולת לתפקד בחיים כתוצר של דיכאון. אני פשוט ככ מיואש, וככ תקוע זמן כה רב, ורק חשמל מציעים לי כי אין שום דבר שלא ניסיתי כולל טיפולים פסיכולוגים רבים. תודה.

open

"תארי מה את רוצה להגיד?" זה מצחיק יש כל כך הרבה ולפעמיים את כל כך חוששת להוציא מה שיש בפנים. אני נויה יש לי מחלה ביפולרת , אני לוקחת ליתיום , הולכת לפסיכולוגית ופסיכיאטר והאמת כל מה שבא לי לעשות זה ללכת לישון ולא להתעורר. התרופות משפעיות לטובה על המאניה אני לא מצליחה לצאת מהדיכאון הוא כל כך חזק שניראה שהוא פשוט אני ולא ממני או בתוכי , חלק מהמשפחה יודעת אפילו חברים אבל באמת לדבר עם מישהו ולא לפחד שרת מבהילה אותם או נמאס להם לשמוע תבעיות שאין לי באמת ולהגיד לי שהכל בראש שלי ואני חכמה ונאה ויכולה לעשות הכל אז למה שאני לא יכולה לצאת מהדיכאון- כמה להסביר לאנשים מראה , כסף, כשרונות וכל דבר שהם רואים לא מרגיע את הדיכאון . אלוהים כל כך נימאס לי להיות בדיכאון

open

שלום סבלתי מסכיזופרניה עשר שנים וכיום מאובחן כביפולרי סכיזו אפקטיבי מאניה דיפרסיה אני אחרי ארבע אישפוזים במחלקה הסגורה ומקבל היום למיקטל זיפרקסה ליתיום וקלונקס אני נמצא היום בתהליך לקבל כדורי cbd להחליף אופיידים שאני לוקח האם יש התנגשות תרופתית בין הcbd לטיפול התרופתי שאני מקבל

open

אהלן...שמי רותם לפני כמה חודשים לאחר השחרור שלי סבלתי מהתקף פסיכוטי שהתבטא בפגיעה שלי בבוחן המציאות.. באותו התקף לא האמנתי לקיום המציאות וחשבתי שהכל בראש שלי.. לאחר מכן אושפזתי לחודש ויצאתי מזה עם טיפול תרופתי של ריספרדל וליתיום. לאחר כמה חודשים של טיפול תרופתי אני מרגיש כרגע חסר אנרגיות בצורה אולטימטיבית.. אין לי מוטיבציה לכלום ואני מרגיש חוסר רצון לחיות. אני מרגיש שאין טעם לכלום בחיים..אני כל הזמן מנסה לחפש תכלית מספיק טובה לחיות ולא מוצא. אני מרגיש שכל מהותינו כבני אדם זה לאכול ולישון.. ואני נהנה רק מאוכל.. לא משום דבר אחר.. הורג אותי שאנשים ניזונים מחדשות-חרא ועצב של אנשים אחרים. השאלה שלי אליכם היא כזאת.. האם יש סיבה מספקת לחיים? האם אני אמצא תקווה ותכלית לחיים עם שינוי טיפול? כי כרגע אני לא רואה איך זה ישתנה עם כדורים.