הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

מניה

מניה

בלוג
הדכאון והיהדות
ימי האהבה וימי השנאה
לא להתרגש
open
אני לחוצה אני לא יודעת מה לעשות זה כל-כך מלחיץ אותי כל הסיטואציה הזאת ואני מרגישה כלכך לבד כל הזמן למרות שיש לי חברים יש לי ממשפחה אבל אני ממש לבד אין לי ממש תאבון ואני ממש מנסה להכריח את עצמי לעשות דברים כי אני לא רוצה ששום דבר יקרא אבל המצב כל-כך מסובך אני כל-כך פוחדת לא לחוצה אפילו רק פוחדת ואני לא מכירה עוד אנשים עם מאניה דיפרסיה או דו קוטבית ואני צריכה מישהו שגם ככה שאולי יבין אותי
open

הי בעבר התחלתי פעמיים טיפול בהליקובאקטר. הטיפול כלל תרופות (פלאג'יל, מוקסיפן, קלרידקס, ותרופה נגד צרבת)

בשני המקרים תופעת לוואי היו שינוי מצב רוח קיצוניים (מצבי מניה).

בהתחלה חשדתי בקלרידקס שבהרבה מקורות מופיע שגורם לתופעות אלה. אבל ראיתי שגם פלאגיל ידוע לתופעות לוואי קשורות.

רופא גאסטרו פשוט הציע מסלול אחר שלא כלל את קלרידקס. והשאיר את פלאגיל.

האם ניתן לייחס בהסתברות גבוהה תופעת לוואי לאחד האנטיביוטיקות הנ"ל.

עצות לגבי מומחים ליכולים לייעץ יתקבלו בברכה.
open
שלום לכם אני חולה מניה דפרסיה, לפני כשש שנים הפסדתי בהימורים כמליון ש"ח, הייתי בגמילה ברטורנו, כמה שנים כבר שאני עובד קשה לכסות את החובות, בשנים האחרונות לא לקחתי טיפול תרופתי, אמנם סבלתי ממצבי רוח משתנים באופן קיצוני, אבל התמודדתי לפני כמה חודשים אשתי לחצה עלי שאקח כדורים, וכמובן שאני מכבד אותה והתחלתי לקחת, ומאז אני מרגיש רגוע יותר, לא איכפת לי כל כך מדברים שקורים לי ובעולם, כאילו הכל רגוע, ובאמת אני יודע שלא רגוע, מחוגי השעון זזים כל הזמן... אבל אני מרגיש רגוע התופעות לוואי הם יובש בפה, קצת צרידות, כבידות, עייפות, חוסר עירנות, קצת נדודי שינה, פחות חשק לאוכל וכו'. אנשים יכולים לעבוד עלי בלי שאשים לב כל כך ועם כל זה שווה לי לקחת את הכדורים, כי יכול להיות יותר גרוע, ולכן אני שמח בחלקי, גם אם הוא לא כמו של חברי. ולפעמים גם קשה לי... ולכן אני כותב אוהב אותכם וצריך אותכם
open
שלום רב, שנים סבלתי מדיכאון, שנים טופלתי בפסיכוטרפיה וגם היו פעמים שטופלתי בתרופות אני בת 74. כיום אני מטופלת בקוקטייל תרופות מצוין - ללא דיכאון, נמצאת בקשר עם פסיכאיטר למקרה הצורך. 2 פעמים חוויתי אירועים מאניים. בין אירוע אחד לשני עברו כ 15 שנים בשני המקרים האירועים הופיעו בעקבות נטילת תרופות אנטידיכאוניות. במקרה הראשון בשנת 1994- התגובה הופיעה בעקבות נטילת פבוקסיל- אז במינון גבוה של 400 מ"ג. הפסיכיאטר בחר במינון זה לדבריו, על מנת להוציא אותי מהדיכאון עד כמה שמהר יותר . בוקר אחדג התעוררתי וחשתי שהמחשבות רצות במוחי במהירות- התקשרתי לפסיכיאטר, תיארתי את המצב, וביקשתי להוריד את המינון(אני אחות מוסמכת בין השאר). הרופא הוריד את המינון לחצי. הופיעו אצלי תופעות המאפיינות מצב מאני, ללא בזבוז כספטים או יחסי מין פרועים :). לקח זמן עד שהתופעות חלפו כעבור שנים, שוב בעקבות דיכאון שנמשך 5 שנים תמימות(למרות פסיכוטרפיה שבועית) - פניתי לפסיכאטרית. בפגישה הראשונה עם הפסיכיאטרית- טענה שהופעת המאניה בעקבות נטילת תרופה אנטי דיכאונית מוזכרת ב DSM ואינה מאובחנת כקוטב במחלה הבי פולארית הרופאה נתנה לי קוקטיל אחר של תרופות. אחת התרופות הייתה בונסרין 20 מג. שוב הופיעו התופעות המאפיינות מצב מאני. הרופאה הורידה את המינון לחצי. גם במקרה הזה לקח זמן עד שהתופות חלפו. שאלתי היא- האם אכן תופעה זו מוזכרת ב DSM . הרהורים בשאלה זו עלו מדי כמה שנים. לפני כשנה נושא זה- בנסיבות משפחתיות לא קלות- עלה נושא זה שוב- והוצגתי על ידי בן משפחה כחולה. תודה
open
אני במשבר ב3 שנים האחרונות. התחיל במשבר מקצועי והפך לנפשי.. והתגלגל למחוזות הפסיכיאטרים וההתוויות- כמו מניה דפרסיה/ אישיות גבולית/ קשיי ויסות. אני לא מאוזנת ולפני 3 חודשים גלשתי לדכאון.. ש הוא כדור שלג שבו חוסר הפעלות וחוסר האמונה מעמיקים. . בטח מוכרת לכולם התחושה שהלוואי שמשהו יקרה וזה ישתנה. הטריקיות בגלים הוא שיש תקופות עם כוח, אבל עם כל גל דכאון הכוחות והאמונה נגמרת. המשפטים של- אין ברירה חייבים' לא מצליחים להרים אותי לעשייה. . רק הלא נעים מהמשפחה מצליח אבל זה לא גורם לי להרגיש טוב יותר. לרוב המפגש עם אנשים מחזק את תחושת חוסר הערך. . בקיצור- לדעת מה עוזר לצאת מזה לא עוזר לי. בתקופות לפני השקיעה עמוק אני משתדלת- וכשגם זה לא עוזר אני מתייאשת. רציתי לשתף כי לא דיברתי עם מישהו כבר הרבה זמן. .. ואולי מישהו יוכל לספר איך התגלגל אצלו התחלת ההתמודדות הפעילה?
open
חברי פורום יקרים, שמי אסף, ולפני שלוש שנים הקמתי יחד עם שלושה שותפים חברת סטארט אפ שמטרתה לפתח טכנולוגיה שתוכל לסייע לאנשים הסובלים מדיכאון, חרדה, מניה דיפרסיה, סכיזופרניה ועוד. עד כה פיתחנו אפליקצית סמארטפון שלומדת את דפוסי ההתנהגות של המשתמש בשיתוף עם רופאים מקופ"ח כללית, ובחנו אותה בהצלחה עבור מטופלים הסובלים ממצבים של דיכאון חמור או מניה דיפרסיה. עכשיו אנחנו רוצים לפתח אפליקציה ייעודית לאנשים הסובלים מדיכאון וחרדה המעוניינים בניטור עצמי (ללא מעורבות הרופא). חשוב מאוד להדגיש שפרטיות המשתמש היא ראשונה בסדר העדיפויות שלנו. בשביל לעשות את העבודה הטובה ביותר, אני מחפש אנשים מתאימים שירצו להשתתף בראיון קצרצר, פנים אל פנים, כדי להבין בדיוק מהם הצרכים ואיך אפליקציה שכזו יכולה למלא אותם ולעזור באמת בחיי היומיום. למשתתפים תהיה הזדמנות אמיתית להשפיע על הפיתוח. תודה מראש אסף
open
שלום, אני לא בטוחה שאני כותבת את זה במקום הנכון אבל אשמח לסיוע כלשהו, או אפילו אם יהיה אפשר להפנות אותי לאן שצריך כדי לקבל מענה לשאלתי. אני בת 24 ואובחנתי כחולת מניה דפרסיה לפני כשלושה חודשים בעקבות דיכאון קליני ממנו סבלתי(ועדיין סובלת). בשנה האחרונה הייתי סטודנטית ובסיום שנה"ל נכנסתי לדיכאון ובעקבות כך הפסקתי את הלימודים ולא ניגשתי לבחינות. אובחנתי ע"י שני פסיכיאטרים שנתנו לי מרשם לתרופות, אך סירבתי לקבל טיפול תרופתי. הדבר אירע לפני כארבעה חודשים ומאז איני עובדת או מתפקדת כמעט בכלל (וטרם התחלתי לטיפול פסיכולוגי). בנתיים המינוס מצטבר ואיתו החרדה והלחץ. שאלתי היא, האם כדאי לי להגיש תביעה לביטוח לאומי? האם בכלל ניתן לדעת אם בוודאות יאשרו? האם לדבר יש השלכות רחוקות וטווח והרות גורל לעתיד לבוא כשארצה להכנס למקום עבודה מסודר וכו?(או השלכות אחרות) אני מאד חוששת, אך מצד שני מפחדת להכנס לחובות גדולים(כבר יש לי הלוואה להחזיר).
open
הי נואשת לעזרה. אבי בן 67 וכבר שמונה שנים שרוי בדיכאון מאז גירושיו מאימי.במשך השנים היה מאושפז פעם אחת במחלקה פסיכיאטרית שלאחריה הבטיח שיקח תרופות נגד דיכאון. מאז חלפו כבר כמה שנים שבמהלכן לקח תרופות לסירוגין- מעולם לא התמיד למרות הפצרותינו בו.הבעיה הקשה ביותר היא שהוא מסרב לקבל כל עזרה מאיתנו.הוא מסתגר, לא עושה כלום בזמנו הפנוי, ולא עושה דבר בכדי לעזור לעצמו.אנו ארבעה אחים שבמשך כל השנים האלו מנסים לעבור לו אך הוא מסרב לשתף פעולה בכל תוקף.אני פשוט מיואשת ואין לי מושג מה עלינו לעשות.כולנו מלבד האחות הקטנה נשואים עם ילדים קטנים ולא יכולים להיות סביבו כל הזמן.השאלה כיצד משכנעים אדם לעזור לעצמו ולשתף פעולה. אני חייבת לציין שבמשך שנה אחת בתוך שמונת השנים האחרונות נדמה היה כי חזר לעצמו אך התברר שזו ממש הייתה שנה של מניה מטורפת- הוא בזבז כסף בצורה קיצונית,בילה עם המון נשים והיה בהיי מוחלט. אך לאחר השנה הזו שוב חזר למצב הדיכאוני. מה לעשות????בבקשה מתחננת לעזרה
open
אני שמחה להצטרף היום לצוות מנהלי קהילת קשב וריכוז באתר כמוני. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו, למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב ומנחת קבוצות. כחברים בקהילה, אני מניחה שלכל אחד מכם עניין, קשר ואיכפתיות לנושא של הפרעות קשב - אולי אתם עצמכם נושאים את "החבילה", אולי הילדים שלכם, אולי אתם המורים של הילדים, אולי אנשי טיפול. בכל מקרה, אני שמחה על האפשרות להצטרף ולהיות חלק מניהול הקהילה הזאת. אני באה להקשיב לכם, ובו בזמן גם להקשיב למה שהידע והניסיון שלי מאותתים לי ואז, להגיב להקשבה שלכם. מקווה שיהיה לנו דיאלוג שידבר אליכם. אני לא רופאה ועל כן החלק הרפואי/תרופתי מכוסה על ידי רופא, מוקד העיסוק שלי הוא כל דבר אחר: היבטים פסיכוחינוכיים, עולם רגשי, מחשבות וחששות, תפיסות אמיתיות ומוטעות, דרכי התמודדות ותגובה, קשר עם בית הספר ומקום העבודה, המשפחה, הזוגיות. החיים. אני מאמינה, מתוך שנים של חוויה קרובה לאנשים עם הפרעות קשב, שיש כאן "תופעה" שיש בה הרבה כוח, עוצמה ויצירתיות, צריך רק לתת לכל זה לצאת החוצה, צריך לדעת איך לעשות את זה. אשתדל לכתוב אליכם, לעורר אתכם למחשבה, ליצור דיבור אמיתי ופתוח. אני מזמינה אתכם להציג את עצמכם, להתייעץ, לשאול ולחלוק את החוויות שלכם, כדאי לנסות, אולי זה יעשה משהו טוב.
open