אני במשבר ב3 שנים האחרונות. התחיל במשבר מקצועי והפך לנפשי.. והתגלגל למחוזות הפסיכיאטרים וההתוויות- כמו מניה דפרסיה/ אישיות גבולית/ קשיי ויסות.
אני לא מאוזנת ולפני 3 חודשים גלשתי לדכאון.. ש הוא כדור שלג שבו חוסר הפעלות וחוסר האמונה מעמיקים. .
בטח מוכרת לכולם התחושה שהלוואי שמשהו יקרה וזה ישתנה.
הטריקיות בגלים הוא שיש תקופות עם כוח, אבל עם כל גל דכאון הכוחות והאמונה נגמרת.
המשפטים של- אין ברירה חייבים' לא מצליחים להרים אותי לעשייה. . רק הלא נעים מהמשפחה מצליח אבל זה לא גורם לי להרגיש טוב יותר. לרוב המפגש עם אנשים מחזק את תחושת חוסר הער