יושבת על המיטה , בחדר .
רועדת ,
מחזיקה את עצמי בכוח ,
נושכת שפתיים ,
וכוססת ציפורניים ,
הדמעות ממשיכות לרדת ,
אבל אני ,
מנסה בכל הכוחות לא להיכנע לרצון ,
לדחף שאומר לי קומי לכי לשירותים ,
מקווה שאצליח להתגבר על זה עד הסוף ,
ושהדחפים הללו יעלמו מחיי לתמיד ,
הלוואי והמלחמה תיגמר ,
ואוכל לחתום על הסכם שלום עם האוכל ,
כרגע כל מה שיש לי זה רק לנסות להמשיך לשרוד ...
אשמח אם יש לכן הצעות שיעזרו לי