יושבת על המיטה , בחדר .

רועדת ,

מחזיקה את עצמי בכוח ,

נושכת שפתיים ,

וכוססת ציפורניים ,

הדמעות ממשיכות לרדת ,

אבל אני ,

מנסה בכל הכוחות לא להיכנע לרצון ,

לדחף שאומר לי קומי לכי לשירותים ,

מקווה שאצליח להתגבר על זה עד הסוף ,

ושהדחפים הללו יעלמו מחיי לתמיד ,

הלוואי והמלחמה תיגמר ,

ואוכל לחתום על הסכם שלום עם האוכל ,

כרגע כל מה שיש לי זה רק לנסות להמשיך לשרוד …

אשמח אם יש לכן הצעות שיעזרו לי