אני לוקחת 12 שנה פאקסט. הכדור השפיע מצויין אם יכי עם הזמן אני מרגישה ירידה באפקטיביות שלו. בכל אופן החלטתי שאני מעוניינת לרדת מהכדור אני רוצה לחיות ללא הכדור הזה.
ניסיתי שני נסיונות גמילה מאוד מבוקרים. האחד לקח לי 3 חודשים והשני 5 חודשים . בזמן התהליך קיבלתי המון תוספים לחיזוק ככגון=אומגה,חומצות אמינו, קבוצת ה B , וכן כדורים טבעיים להרדעה ולשינה.. כמובן שבמהלך הירידה היו עליות וירידות. אך הדברים היו נסבלים. הבעייה החלה כאשר הכדור כבר לא היה בגוף. בגמילה הראשונה בשבוע הראשון ללא הכדור קיבלתי התקף חרדה שרק כדור כימי יכל להרגיעו. ובגמילה השנייה -לאחר 3 שבועות בלי הכדור הרגשתי שמצטבר אצלי מתח בגות עד שלא ישנתי 3 לילות והייתי חייבת לחזור לכדורים.
אני מאוד מאמינה שניתן להיגמל מהכדורים האלו. את התוכנית השנייה עשיתי על פי תוכנית שקיימת בחו"ל-ומה שמיוחד בה שהיא הוקמה על ידי אנשים שלקחו כדורים במשך שנים והצליחו לרדת מהכדור.
שאולתיי הן:
1- האם את מכירה תוכנית מסודרת לגמילה. תוכנית שיש לה "קבלות"-של אנשים שנטלו את הכדור שנים והצליחו להיפטר ממנו?
2- בתוכנית השנייה נאמר לי שלא הצלחתי כי הגזמתי עם כמות הספורט ולא נתתי לגוף שלי להתאזן לאט. שכן התקופה הקשה -תקופת ההחלמה היא שהגוף ללא הכדור. האם יש הגיון בכך.
3- האם נכונה העובדה/ההשערה שבמהלך הירידה חייבים להשתמש בגלטתיון כדי להוציא את הכדור מן הגוף היות והוא נספג ברקמות השומניות של התאים?
4- האם את לא חושבת שקצב הירידה מהכדור הוא תלוי בראש ובראשונה בכמה זמן לקחת את הכדור.
סימה, אני מאוד מעוניינת לקבל אינפורמצייה בנושא. אני מאמינה שאם אדם חטף דיכאון פעם בחייו בגלל סיבה כלשהי אין זה אומר שכל חייו הוא צריך להיות עם הכדור. והתופעות שיש במהלך הגמילה כגון- דיכאון וחרדה אינן אומרות כי הדיכאון חזר אלא כי אלו הן תופעות הלוואי של הכדור .
בברכה, סיוון 2
