אין לי שקט נפשי אני עוד מעט מתפוצץכואב הראש,החזה לא מסוגל לנשוםאיך אנצח את המחשבות שלי לסיים את חיי אין לי כח יותר להתמודד עם הקשייםהלוואי והיה לי הכח והיכולת להתאבד open
בהתחלת חודש מאי השנה עשיתי זריקה אקלסטה. עברתי טיפולי שיניים לפני כן . אחרי כמה זמן ,אחרי זריקה אפשר לעשות טיפולי שיניים כמו: עקירה או שתלים אם ממקרה התגלה אצלי כאב שיניים חדש. בגלל שזריקה פועל במשך שנה+. בברכה : מירה open
אובחנתי לפני כארבע חדשים כחולה במילומה נפוצה. מעבר לתאי פלזמה נגועים נמצא נגע ליטי בחוליה L2. לאחר שלשה קורסים הערכים של השרשרות קלות ירדו מ 1200 ל 40. שזה מעודד אך לצערי הרב בחודש האחרון נתגלו אצלי שברים חדשים בעמוד שדרה. כנראה כתוצאה מהסטרואידים ובריחת סידן שגורמים לי לכאבי תופת והלילות הפכו לסיוט מתמשך. אני מקבל טרגין 20 פעמיים ביום, כמו"כ לפני כשבוע שמו לי מדבקה פנטניל 50. זה עבד לילה אחד אולם לצערי הלילות האחרונים היו סיוט מתמשך למרות שנטלתי אוקסיקוד 5 מ"ל כל 4 שעות עד 6 פעמים ביום. בהכוונת מרפאת הכאב. אני כאוב בצורה בלתי נסבלת ולא מוצא את מקומי. יש לי רופאה נהדרת אך גם היא וגם האורתופדים לא מצאו לי פתרון. זה מייאש ומייסר. לא יודע מה לעשות. אולי לד"ר גת יש פתרונות? open
שלום לכולם אני בן 32 אובחנתי כחולה UC לפני בערך 3 שנים , כאשר היו סימנים ותסמינים אולי 8 שנים רק אף אחד לא ידע מה זה אפילו רופאי גסטרו לא איבחנו , בסוף עשינו קולונוסקופיה וגילו במיידית שזה קוליטיס כיבית כ 40 ס"מ במעלה המעי ,כמובן לי זה לא אמר הרבה כי אני הייתי אדם בריא לחלוטין ולמה שאדע מה זה המפלצת האימתנית הזו ששמה כאמור קוליטיס כיבית . בכל אופן הטיפול הראשוני היה קורס פרדניזון (סטרואידים) בלי כמובן לשאול אותי אם אני מעוניין או מבין מה המשמעות של הטיפול, הטיפול אכן עזר והרגיע המחלה אבל עלו וצצו בעיות חדשות כדוגמת בריחת סידן ואקנה . קיבלתי גם ראפאסל 4מ"ג ליום וגם חוקני ראפאסל (לא הצלחתי להשתמש בחוקנים , אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה בכלל). לא הייתה רמיסיה , רק הקלה מועטת ברמת השלשולים הדמיים . לאחר שנתיים הרופא המטפל (קופת חולים) החליט לנסות פורינטול 100מ"ג ליום , עזר מעט אבל היו השפעות בבדיקות השם הפורינטלוים בדם היו נמוכים מדיי ולכן הוחלט לרדת ל50 מ"ג ביום שזה אומר כדור אחד ביום . כאשר לקחתי את הפורינטול הרגשתי חלש וכל וירוס הכי קטן שהגיע מהילדים הפיל אותי 3 ימים למיטה , משכך ומשראיתי שזה לא כל כך עוזר החלטתי להפסיק ליטול את התרופה . עשינו שוב קולונוסקופיה וראינו שזה ירד ל 20 ס"מ. מאז הייתי בלי תרופות בכלל כמעט חצי שנה והייתי יכול לסבול את המחלה ואת מה שמלווה אליה , אבל כעת חלה התפרצות קשה נוספת ואני ממש כבר לא יודע מה לעשות ואיך לטפל , הרופא המטפל אמר שוב לקחת פורינטול וראפאסל ובנוסף להתחיל אנטיביו . האם כדאי לעבור לטפל בבית חולים ? האם כדאי להמשיך טיפול אצל הרופא המטפל (רופא מצויין אבל הוא לא מקשיב למה שאני מרגיש) ? זה בתמצית ... שנה טובה לכולם open
מה הם תופעות הלוואי של אקלסטה? האם הן חולפות ואם כן תוך כמה זמן? מה הנסיון שיש עם התרופה הזאת? מאיזו שנה החלו לתת אותה לבריחת סידן? open
היי....אנו במאה ה-21. יש קונצנזוס שחלב ומוצריו הם לעגלים ולא לבני אדם. כמו כן הבנתי מקריאת מאמרים ומחקרים רבים שהסידן ממוצרי חלב לא כול כך זמין ואפילו גורמים לבריחת סידן עקב הצורך לניטרול החומציוצת הנוצרת עקב צריכתם ועקב החלבון מן החי שגורם לבריחת סידן. open
שלום, שמי לנה ואני בת 22 , סובלת מהפרעות אכילה מגיל 14 בערך, יש לי ממש בריחת סידן רצינית.. הרבה זמן לא בדקתי אבל בעבר כשהייתי מאושפזת עשו לי צילומים ובדיקות ולמיטב זיכרוני המצב היה ממש לא טוב. רציתי לדעת עד מתי ואם בכלל אפשר לתקןלשפר את הסידן בעצמות? אני משתדלת לקחת ויטמין D וסידן, אבל לצערי אני הורסת, שותה הרבה דיאט קולה וקפה במהלך היום, לפעמים קפה נטול (אני יודעת שהוויטמין D אינו נספג כשיש קפאין בגוף) האם בעוד כמה שנים העצמות שלי עלולות להתפרק? אין מתקנים? האם בכלל זה אפשרי? תודה רבה open
כיוון שהנשירה ממשיכה בקצב ומה שלקחתי עד עכשיו לא ממש השפיע לטובה (לקחתי Nutri Care של חברת נוטרי קר) עברתי ל2 טבליות של ביוסיל של אלטמן ובנוסף אמפולות לשיער של וישי -neogenic. זהו טיפול ל3 חודשים שבהם מורחים את נוזל האמפולה על הקרקפת מידי יום. האם מוכר לך? האם יעיל? open
היום זה 8 שבועות מאז שנכנסתי לאישפוז יום - חודשיים . אני יסכם את החודשיים האלה ב 3 מילים - קשים ומתישים מאוד. בהתחלה היה לי שוק לקח לי לעכל שאני אנורקסית כמה שבועות.. הרגשות שבערו בי בהתחלה מאוד היו פחד וכעס להורים שלי גם לקח לעכל תקופה לא קצרה בהתחלה הם מאוד כעסו אבל עם הזמן הם הבינו ורק תמכו. בסוף החודש הראשון נכנסתי לרשימת המתנה של האישפוז המלא - בנתיים עבר חודש מאז ואני בהמתנה.. בהתחלה הגעתי לאישפוז יום במצב מאוד לא טוב הכבד לא עבד הכליות התחילו לזייף המחזור מזמן כבר אמר שלום עם סכנה של שיתוק בגפיים בגלל חוסר זרימת דם בריחת סידן חילוף חומרים נמוך מאוד וחור קטן שנוצר בלב עקב הירידה הרבה במשקל- זה מה שקורה שיש תת משקל ו3 שנים של הקאות. וצומות. ופעילות גופנית אובססיבית ומתישה. פעם היה לי סדר יום נורא פשוט - קמה ב6 בבוקר הולכת לחדר כושר עד 8 משם הביתה אוכלת משהו קטן משם לבית הספר מחזיקה את עצמי שם לשעה שעתיים מטפסת על הגדר חוזרת הביתה ישנה אוכלת משהו קטן ישנה מחכה לערב אוכלת משהו קטן והולכת לישון עד יום למוחרת וסופי השבוע שלי היו מלאים בבולמוסים בלי הפסקה וככה חוזר על עצמו. - לא היה לי חיים התנתקתי מהחברה מהמשפחה מהעולם. והיום לפני חודשיים נכנסתי למציאות חדשה מציאות מפחידה לא מוכרת . לפני חודשיים נולדתי מחדש ואני עדיין קטנה וכדי להחלים אני צריכה להיות סבלנית ולחכות וכל יום בישבילי הוא מלחמה עצמית. לצמצם או לא לצמצמם להקיא או לא להקיא לחתוך או לא לחתוך. כל יום אני צריכה להילחם בעצמי ולהילחם בדחפים שלי . עברו חודשיים קשים בהם נאבקתי לא להגיע למשקל יעד - והיום אני במשקל יעד לא גרם יותר ולא גרם פחות. יש לי בעיה עם המשקל יעד לא טוב לי המספר אני רוצה פחות אבל אני יכולה להמשיך לחלום. דברים שקרו בחודשיים האלה - לא הקאתי אפילו פעם אחת מאז האישפוז יום ולא בגלל שלא היה לי דחף אלה בגלל שאני פוחדת שאני ישמין מהבולמוסים כי אני גם צריכה לאכול..זה הדבר שמונע ממני להקיא. וזה כל כך חסר לי אבל הפחד מהשמנה יותר מפחיד אותי. חודשיים של חוסר שינה כל פעם היא מעלה את הפריזמה ושוב אני לא יכולה לישון. חרדות פחדים זה מה שמלווה אותי כל יום. חרדה מהשמנה חרדה מאוכל . יש לי גם דיכאון שזה לא מוסיף לכל המצב אין לי כח לעשות כלום אין לי כח לשום דבר ואין מצב רוח בכלל. וביום ראשון אני יצטרך ללכת לבית הספר ואני לא יודעת איך אני יעשה את זה אני לא מרוכזת בשום דבר . ואני מרגישה בדידות נוראה ושיעמום ואני כל פעם מחכה שיגיע מחר שרק יעבור עוד יום ועוד יום . לא מחכה לשום דבר רק מחכה שיעבור הזמן. ומה שמציל אותי זה הפורום הזה אני לא יודעת מה היייתי עושה בלעדיכן . אז הנה היום אני חוגגת יומולדת חודשיים open
לבין נטייה לאוסטיאופורוזיס במשפחה ובריחת סידן? אני לוקחת ויטמין D וסידן כל יום אולי זה גורם לנשירה? בת 63 open