קשה לי, אני מתגעגעת ללימודים, ואני לא מצליחה לשמור על שגרה בימים האחרונים וה לגמרי באשמתי כי אני עצלנית.
הנה אני ערה בשעה כזו, משהו שלא עשיתי כבר יותר מחצי שנה.
וכל הזמן אני מדחיקה, וזה משגע לי את השכל ואני לא רוצה פלאשבקים. נמאס לי כבר להרגיש ככה מבודדת בין היתר בגלל שהראש שלי בכלל לא נוכח. אני מפילה את עצמי לשגרה של לעשות כלום וצופה או קוראת דברים חסרי משמעות ותועלת שמנוונים לי את המח רק כדי שהיום יעבור. אני שונאת את התחושה הזו ואני צריכה לשנות את זה אבל אין לי כח בכלל להתחיל.
אני מרגישה שהקשרים המשפחתיים שלי פחות טובים מפעם. עם כל