כל אדם הולך על שביל,

שאת חייו עתיד להוביל

אצל כל אדם זה קצת שונה,

טיבו של השביל ולאן הוא פונה

השביל שלי עשוי עצמות, בשר ועור,

כך שאת הדרך קשה לזכור

לפעמים השביל מתארך, לפעמים מתקצר,

אך תמיד על אותו מוטיב הוא חוזר

הדרך עקלקלה ומפותלת,

ותמיד בסוף מחכה דלת

שלאט לאט עליי נפתחת,

וכל פעם מחדש, להתחלה אותי היא

לוקחת.

כבר ניסיתי לרוץ, לטעות ולתעות,

אך הדלת לא מרפה,

ותמיד חוסמת את השביל הבא.

לאחר הליכה של שנים במעגלים,

הבנתי שהדלת ואני מאותו חומר עשויים.