מבולבל.. פוסט שני בעניין

יניב עמרם · 2023-07-29T21:59:37+03:00

שלום, אני בן 24 מראש העין.. אני לא ממש מבין בכל מקצועות בריאות הנפש, ובאיזה תת מקצוע בבריאות הנפש עלי לבחור על מנת לטפל בבעיה.. הפוסט הזה מתחבר לפוסט אחר שכתבתי בנושא (קישור: https://www.camoni.co.il/411804/584256), לפני כמה חודשים, ושם נשמעתי יותר מבולבל כי כתבתי את זה תוך כדי התסמינים שאסביר בהמשך.. הדבר היחידי שהשתנה זה שפניתי לגהה, יוסבר בהמשך חח..אני כבר לאורך כמה שנים טובות חווה (כנראה) סוג של חרדה חברתית, שפשוט מדכאת כמעט כל פעולה שדורשת איזושהי אינטראקציה עם אנשים.. אני כמעט כל יום בבית, ישן מאוחר, אין לי סדר יום.. אני גם לא משתף את המשפחה שלי במה שעובר עלי. דברים שכבר נפגעו כתוצאה מהבעיה שתיארתי, הם הלימודים שלי, שכבר יותר מכמה חודשים אני לא מתפקד בהם (ואני רק שנה ראשונה על תנאי, כל זה בגלל לחץ לא מוסבר מבחינות ובכללי בכל הווי התואר, שיחה עם אנשים מסויימים במהלך התואר שגרמו לי להרגשה "רעילה" לידם, נטו כי פירשתי אותם לא נכון), שיעורי נהיגה, שנעצרו שוב בגלל לחץ מהשיעורים והמבחנים, אינטראקציה רעילה עם המורה.. כמו כן, בצבא, במילואים שלא מסוגל ללכת (לצערי), מציאת עבודה, כל שיח עם אנשים, וכו'.. אני נמשך לגברים (נטיה מינית), ומרגיש שרוב האינטראקציה שלי עם בני מיני די רעילה, פשוט לא באותו לבל של שיחה.. לפני כל דבר שאני מתחיל או מתכננן להמשיך, תמיד עולה המחשבה שאין סיכוי שאני אכנס לזה שוב כי תמיד אני נזכר בהרגשה שהרגשתי בפעם הקודמת שניסיתי לבצע את אותה פעולה, שהיא היתה בלתי נסבלת (ההרגשה).. ההרגשה היא בדכ זיעה, פחד או לחץ, דופק מורגש, מצמוץ מוגזם, כאבי בטן, רעד, תחושה של קור בגוף או התלבטות בין קור לפחד, בליעת רוק תוך כדי דיבור, תזוזה לא רצונית בכל מיני מקומות בגוף כמו עפעפיים, איטיות וכו'.. חשבתי שאלו תסמינים מוכרים לכולם משום מה.. אולי הבעיה שאני מדבר עליה היא פשוטה יותר ממה שאני חושב, אבל למה אני בכל זאת מגיב בחוסר מעש כזה, ובשיתוק חברתי כזה, אולי מסביר שאני חווה את אותם תסמינים באופן חריף יותר..? לא יודע.. בדכ אחרי סיטואציה כזו, אני מרגיש מוזר, עם צורך עז להתחמק מהכל ולא לצאת מהחדר.. מחשבות טורדניות, בכי, לישון (עייפות, ממש מותש), מחשבות (רק מחשבות..) על אובדנות. מידי פעם יש מצבים של הכאה עצמית בפנים.. כשאני מנותק לגמרי מכל סיטואציה (שזה אומר להישאר כל היום בבית) אני מרגיש מעט נינוח, אם כי עדיין יש מחשבות טורדניות לגבי מה אני עושה בחיים, וזה שוב מוביל לכישלון, מאיסה בחיים ושוב חשיבה על אובדנות..בכל אופן, פניתי לגהה לפני כמה חודשים (דרך קופת חולים כללית, ע"י הרופאת משפחה שלי), בתקווה ששם אקבל אבחון לפני תחילת הטיפול וכך אוטומטית אוצמד לתחום הטיפול שמתאים לי.. אם כי טרם חזרו אלי.. השאלה שלי היא האם כדאי לי להמתין? ואם לא, אשמח שמישו יוכל לעדכן אותי במטפל מתאים או בסוג טיפול שיכול להתאים לי, בהתאם לאיזור מגוריי והסימפטומים שהזכרתי קודם.. תודה רבה לעוזרים?