החופש הזה, כשלא עובדים, כשלא נפגשים עם אנשים, כשלא עושים דברים טובים פשוט מרוקן את האוויר מבפנים.

אני לא מצליחה להיפגש עם חברות, יש אחת שהיא מאוד רוצה אבל אין לי כח לנסוע שעה וחצי בשביל לפגוש אותה, אני יודעת שאני אהנה אבל אין לי כוחות לנסיעה ובמיוחד לא בחום הזה.. חברה נוספת עובדת מלא, אנחנו מדברות, אבל לא נראה לי שהיא רוצה לעשות משהו..

והמשפחה? המשפחה גדלה, אחים שלי גדולים, אני גדולה, בני דודים שלי כבר גדולים.. השנה זו השנה הראשונה שלא יצאנו לטייל ביחד.

אז אני לא עובדת, היה לי קשה בעבודה והחלטתי שתקופת מבחנים צריכה לעבור רגוע..

בקיצור