ג Edit מרגיש שאני לא יכול יותר. רק הפחד מהמוות עוצר אותי בן 43, עם חרדות חזקות מאוד מזה שלושים שנה בערך (מאז שהייתי נער), במודעות לכך שאני בחרדה במשך יותר מ-20 שנה: עשרות שנים של כדורים, קלונקסים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, דיכאון, בדידות, תסמיני חרדה עזים (קשיי נשימה, דופק מהיר, דיסאוציצאיה, תחושה שאני הולך ליפול ברחוב, תחושה שאני הולך למות ועוד..) , ייאוש, הקאות מרובות, חוסר תקווה, עצבות, דכדוך. אמא שלי ז"ל התאבדה מדיכאון ואני רוצה להצטרף אליה ואל כלבי האהוב שגם הלך ממני, אבל אני פוחד מאוד מהמוות. רק זה עוצר אותי. אני בלי זוגיות גם בגלל החרדות וגם בגלל שאני לא רוצה ילדים משלי או זת זוג שכברעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות מרגיש שאני לא יכול יותר. רק הפחד מהמוות עוצר אותי <p>בן 43, עם חרדות חזקות מאוד מזה שלושים שנה בערך (מאז שהייתי נער), במודעות לכך שאני בחרדה במשך יותר מ-20 שנה: עשרות שנים של כדורים, קלונקסים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, דיכאון, בדידות, תסמיני חרדה עזים (קשיי נשימה, דופק מהיר, דיסאוציצאיה, תחושה שאני הולך ליפול ברחוב, תחושה שאני הולך למות ועוד..) , ייאוש, הקאות מרובות, חוסר תקווה, עצבות, דכדוך. </p> <p>אמא שלי ז"ל התאבדה מדיכאון ואני רוצה להצטרף אליה ואל כלבי האהוב שגם הלך ממני, אבל אני פוחד מאוד מהמוות. רק זה עוצר אותי.</p> <p>אני בלי זוגיות גם בגלל החרדות וגם בגלל שאני לא רוצה ילדים משלי או זת זוג שכבר יש לה ילדים (יש קשר בין השניים) , וגם לא תהיה לי זוגיות אף פעם. אני אמות לבד, מתי שזה לא יהיה. </p> <p> </p> <p>המשפחה שלי יודעת על החרדות אבל לא על העוצמה ועל הידכאון שאני כותב עליו עכשיו. אני מרגיש שאני לא חי אלא שורד מיום ליום. הדבר היחידי שיש לי בעולם זה את כלבי האהוב והחדש יחסית. מנסה לצאת, מנסה הליפגש עם אנשים, אבל בעיקר לבד. בבית, בעבודה, בחדר כושר, בים, בהליכות עם הכלב, בכל מקום.</p> <p> </p> <p>גם ככה זה לא באמת יזיז לאף אחד אם אני אהיה פה או לא. חוץ מלכלב. וכל זה אני כותב כשאני כאמור בטיפול תרופתי במשך שנים ולוקח כל יום הרבה כדורים נגד חרדה (ויאפקס, קלונקס, מודאל).</p> <p> </p> <p>סליחה למי שזה קשה לו. תודה למי שמקשיב.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה