אני שוב אובדני.
חשבתי שהתגברתי על זה, עברה חצי שנה בלי פגיעה עצמית, היה לי באמת טוב. ואני שוב חתכתי היום אחרי כמה ימים שאני במצב רע. אני רק התחלתי שנת לימודים ואני מרגיש מוצף במשימות ומבחנים, ואני מתקשה למצוא טעם במשהו. אני לא רואה איך בגרות תעזור לי אבל אני רוצה להצליח לפחות במשהו אחד; החלום שלי לעתיד נראה פחות ופחות אפשרי; אני מרגיש לא שייך למגדר שלי, אבל המשפחה שלי לעולם לא תראה אותי ככה; אני שונא את הגוף שלי מכל בחינה; אני פשוט מרגיש שכל דבר טוב בחיים תמיד יהיה מלא לפחות באותה כמות של קשיים והמחשבה של חיים כאלה שואבת ממני את הכוח