Edit אתה נהיה מדוכא, ואחרי זמן מסוים – הדיכאון הופך להיות אתה. השמש זורחת בחוץ אבל קר לי. העיניים שלי פקוחות אבל מוחי ישן. אני מכורה לבדידות ולייאוש כי זה הרגש החזק ביותר שהכרתי. התת מודע אומר לי שזה הגורל שלי. הייתי בזה כל כך הרבה זמן שזה התחיל להרגיש כמו בית. מצאתי יופי בעצבות ונחמה בכאב. 22:15 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 5 תגובות אתה נהיה מדוכא, ואחרי זמן מסוים – הדיכאון הופך להיות אתה. <p dir="rtl">השמש זורחת בחוץ</p> <p dir="rtl">אבל קר לי.</p> <p dir="rtl">העיניים שלי פקוחות</p> <p dir="rtl">אבל מוחי ישן.</p> <p dir="rtl">אני מכורה לבדידות ולייאוש כי זה </p> <p dir="rtl">הרגש החזק ביותר שהכרתי.</p> <p dir="rtl">התת מודע אומר לי שזה הגורל שלי.</p> <p dir="rtl">הייתי בזה כל כך הרבה זמן שזה</p> <p dir="rtl">התחיל להרגיש כמו בית.</p> <p dir="rtl">מצאתי יופי בעצבות</p> <p dir="rtl">ונחמה בכאב.</p> <p dir="rtl">22:15</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה