הייתי אומרת שדיכאון זה לחיות בגוף שנלחם
כדי לשרוד עם נפש שמנסה למות.
לפעמים יהיו לי כמה ימים טובים, ואז זה פוגע בי.
פשוט…הכל
כואב לדבר, לאהוב, להיות.
להתקיים זה כל כך קשה לפעמים
אבל אף אחד לא רוצה לשמוע את זה.
אף אחד לא רוצה לדעת על
הימים שבהם אתה מבלה בבכי
או מכורבל בפינה או מייחל
שתוכל להיות בכל מקום מלבד כאן.
לכולנו יש את הדרכים שלנו להתמודד עם זה.
לכולנו יש פעולות הישרדות משלנו.
הדרכים שלנו להישאר בחיים כשאנחנו
מוצפים בכאב יותר מדי בשביל להרגיש משהו בכלל.
אני מבינה את זה. זה לא החיים יותר.
זה רק לעבור את היום.
18:44