Edit נמאס לי לחיות את זה כבר כמעט 20 שנה. אבא שלי? הוא אבא טוב, בדגש על ה"אבא" וגם זה בערך. הוא תמיד ידאג לתת לנו כסף, ידאג שלא יחסר לנו, ידאג להאכיל אותנו, ידאג לעניינים כספיים שקשים לי, הוא ידאג. אבל, לא בא לי את כל זה אם הוא מתנהג בצורה נוראית כלפינו. אין לו טיפת אהבה לאמא שלי, מגיל קטן אני סובלת את הריבים שלהם וזה. איך היא מנסה לפתח שיחה רגילה והוא עונה לה בצורה מזלזלת כאילו היא כלום ושום דבר. איך הוא היה צועק עליה ומעיר את כל הילדים משינה. איך הוא היה יושב איתי ומנסה להסיט אותי נגד ולהגיד לי כמה שהיא בעייתית. איך הוא משתתק כשהיא לידו ולא יוצר איתה שיחה נורמלית של בני זוגעוד...בגלל העומס: מיטות בפרוזדורים של בתי החולים (צילום: panthermedia) 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 4 תגובות נמאס לי לחיות את זה כבר כמעט 20 שנה. תוכן<p>אבא שלי? הוא אבא טוב, בדגש על ה"אבא" וגם זה בערך.</p> <p>הוא תמיד ידאג לתת לנו כסף, ידאג שלא יחסר לנו, ידאג להאכיל אותנו, ידאג לעניינים כספיים שקשים לי, הוא ידאג.</p> <p>אבל, לא בא לי את כל זה אם הוא מתנהג בצורה נוראית כלפינו.</p> <p>אין לו טיפת אהבה לאמא שלי, מגיל קטן אני סובלת את הריבים שלהם וזה. איך היא מנסה לפתח שיחה רגילה והוא עונה לה בצורה מזלזלת כאילו היא כלום ושום דבר. איך הוא היה צועק עליה ומעיר את כל הילדים משינה. איך הוא היה יושב איתי ומנסה להסיט אותי נגד ולהגיד לי כמה שהיא בעייתית. איך הוא משתתק כשהיא לידו ולא יוצר איתה שיחה נורמלית של בני זוג הורים אבל אז כשהשכנה דופקת בדלת הוא מדבר איתה שעות. איך כל פעם כשהוא היה יוצא מהבית מבלי להגיד לאן היא היא הייתה דואגת לו וכשהיה חוזר היא הייתה שואלת לאן הלכת והוא היה עונה לה "מה אכפת לך" ואחרי שנייה "הלכתי לאישה אחרת". וזה לא מספיק? אפילו לי כשהייתי בת 10 עמדתי מולו ואמרתי "אבא אתה צריך להגיד לאמא לאן אתה הולך" והוא אמר לי, ילדה בת פאקינג 10, הלכתי לאישה אחרת, אני לא אתפלא אם הוא באמת בוגד. ואיך הוא היה משפיל אותה, רומס אותה, צוחק עליה וכל זה מול עיניים של 3 ילדים מגילאי 7 ומטה.</p> <p>הוא היה מביא לה לחשוב, היא התחילה עם השנים להאשים את עצמה בזה כי היא אוהבת אותו, היא התחילה לחשוב על זה שהיא הבעייתית, היא התחילה לחשוב למה עם אחרים הוא מדבר וכשהיא מנסה לפתח שיחה הוא צועק עליה, משפיל ומתעלם. היא הרגישה רע כשאני עמדתי לצידה והתווכחתי איתו על ההתנהגות שלו מספר פעמים וחטפתי על זה. היא הרגישה רע שאני ואחים שלי היינו צריכים לראות הכל ולשמוע הכל.</p> <p>הייתה תקופה שאמא הייתה בבית חולים עקב מצב בריאותי קשה בעקבות לחץ נפשי. והנה אני אומרת לכם במיליון אחוז, זה <strong>בגללו.</strong> זה בגלל אבא שלי, אם הוא רק היה נעלם לה מהחיים בשלב מוקדם במקום להישאר איתה (בשביל הילדים) החיים היו נראים אחרת.<strong></strong></p> <p>בגלל שהוא כל כך שונא אותה והוא יודע שאני בצד שלה, הוא התייחס אליי לאורך השנים כאל נטל, מדי פעם זרק הערות כמו "מי צריך ילדים בכלל" "סוף סוף את עושה משהו בחיים שלך" קילל ואפילו איחל לי למ!ת כשהיה עצבני ופשוט פלט את זה.</p> <p>אני לא רוצה אותו בחיים שלי, אני לא רוצה אותו בחיים של אמא שלי.</p> <p>מה אני יכולה לעשות? אני באמת שואלת מה אני יכולה לעשות?</p> <p>הוא גרם לי לא לסמוך על אף אחד עם הצורה בה הוא מתנהג לקרובים שלו ואז בחוץ מחבק אנשים שלא אכפת להם ממנו.</p> <p>הוא גרם לי לא להאמין באהבה, גרם לי לחשוב שתמיד תמיד אהבה מסתיימת בשנאה שרגילים אליה ואז בעצם אין צורך בה.</p> <p>גרם לי לפחד ממנו. הוא לא יודע עליי כלום, מהיסודי לא שיתפתי אותו בדברים שקרו לי בבית ספר, הציונים הנמוכים, בקשיי למידה שלי כי כבר ידעתי שהוא עומד להאשים אותי.</p> <p>אני כבר גרה בדירה שכורה, לומדת, עובדת ורחוקה ממנו לרוב. אבל כואב לי על אמא שלי, ועל האחים שלי. ואני באמת לא יודעת מה לעשות כבר.</p> <p>לדבר איתו רק סיבך אותי יותר ודרך לו לשנוא אותי יותר ולהתייחס אליי כאל מובן מאליו.</p> <p></p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה