אני רווקה מבוגרת ואני גרה עם ההורים, וזה מאוד מאוד קשוח. יש רגעים נורמליים ויש רגעים שאני חייבת לברוח ולהתנתק ואין לי לאיפה ללכת ועם מי להיות. אני חווה מוות רגשי מסוים וחייבת לצאת מהבית אבל בגלל המחירים היקרים אני כבר לא מחפשת דירה, חוץ מזה שלא יהיה לי עם מי להיות ופה לפחות יש לי אבא ואמא.
עכשיו במלחמה אני צמודה לחדשות, לא רואה סרטונים אבל שומעת כל הזמן, לא יודעת איפה לשים את עצמי.
אני עובדת בעיר דוד ואמא שלי חייבת לשמוע כל בוקר שאני בהסעה של השכונה וכל צהרים שיצאתי מהאזור ואני מאוד מבינה אותה ונותנת לה את זה.
השבוע כשהיה הפיגוע בשער