סיכוי/סיכון בהפסקת נוגדי קרישה לאחר שנה מצנתור עורק הכלייה

E.A1 · 2024-02-23T02:45:00+02:00

שלום לך שוב פזית היקרה:-)להזכירך, ברקע: בן 53. ללא מחלות לב במשפחה ואו טרשת עורקים. לצערי, באופן שאין לו הסבר, נסתם לי העורק של הכלייה הימנית RAS וכיום אני כארבעה חודשים לאחר השתלת תומכן/סטנט גרף 5.5 ממ קוטר של חב' בנטלי מצופה תרופה בעורק הכלייה עקב היצירות ועליית ל.ד. (אין לי בעיות קרדיליות, אקו לב במאמץ תקין, עורקים בצוואר פתוחים ו us עורקי כלייה מראה שאין היצירות חוזרת. מהירות בעורק "החולה" 150 למול 110 בבריא). לצערי, ל.ד יירד לאחר הפרוצדורה, אך חזר לעלות חודש אחרי, ולכן ממשיך ליטול דופלקס...וגם סטטור 10 מג למרות שהכולסטרול לא גבוה. בנוסף, נוטל אספירין ופלביקס, כרגע, למשך שנה, וחיי בחשש מאד גדול מדימומים במערכת העיכול/מוח. בדיעבד, חרף ההיצירות הקשה, ייתכן והייתי מוותר על הפרוצדורה שכן ל.ד שלי הינ מאוזן תרופתית, ועכשיו יצא שכרי בהפסדי שאני תלוי בכדורים נוגדי קרישה לשארית חיי, עם סיכון עולה לדימומים ככל שחולף הזמן. תקני אותי אם אני טועה, כמדומני, תומכן בעורק כלייה צר יותר בקוטר מעורק כלילי, ובכל זאת, מאחר ולא מצאתי תשובות לשאלותיי, שואל מנסיונך במקרים דומים: 1. מה הסיכוי לסתימה/היצרות חוזרת של תומכן בגלל טרומבוס אם לא נוטלים נוגדי קרישה לעומת אם כן נוטלים? 2. האם לאחר שנה הסיכון בהפסקת אספירין בהדרגה, יום כן יום לא, בהכרח יכול להביא ריבאונד של היווצרות קרישי דם מסכני חיים (קראתי מחקר שהסיכון בהפסקה עולה ב 40 אחוז)? 3. במנותק מעלות התרופה, מי מהתרופות אספירין או פלביקס עם פחות סכנת דימומים באיברי מטרה ככל שחולפות השנים? תודה נ.ב: לא יודע אם זה נכון, אבל רראתי במקום שבגלל שקוטר עורק הכלייה צר יותר לעומת עורקים כלליים, הרי שהצורך בנטילה משולבת של אספירין ופלביקס קצרה יותר.