ד Edit מזל טוב אמא הורים תמיד עושים ותמיד יעשו טעויות, זה הג'וב הכי קשה חשוב מורכב ומשמעותי בעיני. אולי אם יום אחד אהיה הורה אבין יותר כמה זה מורכב. אבא שלי הגיע מרקע מסוים וגם אמא שלי ועם זה באו מטענים. איך לא? העברתי את ההורים שלי בהרבה תלאות וגם הם העבירו אותי אבל דבר אחד בטוח והוא שהם אוהבים אותי ואני אותם. אני מרגיש לפעמים שיש תנאים לאהבה הזאת כלפיי וזה מכעיס ומתסכל אותי. אבל אפשר להסתכל על זה שאדם פשוט חלש לפעמים וזה בסדר לא להיות בסדר, לא אהבה עם תנאים אלא אולי אהבה עם חולשה. הרבה פעמים מבלבלים חולשה עם פגיעות ופגיעות היא הנתיב היחיד לאהבה. כאלה עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 4 תגובות מזל טוב אמא <p>הורים תמיד עושים ותמיד יעשו טעויות, זה הג'וב הכי קשה חשוב מורכב ומשמעותי בעיני. אולי אם יום אחד אהיה הורה אבין יותר כמה זה מורכב.</p> <p>אבא שלי הגיע מרקע מסוים וגם אמא שלי ועם זה באו מטענים. איך לא? העברתי את ההורים שלי בהרבה תלאות וגם הם העבירו אותי אבל דבר אחד בטוח והוא שהם אוהבים אותי ואני אותם. אני מרגיש לפעמים שיש תנאים לאהבה הזאת כלפיי וזה מכעיס ומתסכל אותי. אבל אפשר להסתכל על זה שאדם פשוט חלש לפעמים וזה בסדר לא להיות בסדר, לא אהבה עם תנאים אלא אולי אהבה עם חולשה. הרבה פעמים מבלבלים חולשה עם פגיעות ופגיעות היא הנתיב היחיד לאהבה. כאלה הם בני אדם דובונים מצחיקים וחמודים כאלה שרוצים לאהוב וחייבים לעבור להיחשף פיזית ומנטאלית כדי לממש את אותו חיבור ואהבה</p> <p>לאמא שלי היה יומולדת 67, מזל טוב, פנסיה! וווהו אז זהו שלא בלונים קונפטי או דובונים חמודים. כשהייתי קטן כל יומולדת הייתי נותן לה אבן מאוסף הקריסטלים שלי (מוזמנים לצחוק עליי שהייתי קונה ואוסף אבנים) או משו אחר אבל השנה לא רציתי. תמיד הרגשתי שאני יותר רגיש משאר האחים שלי והקשר אליה היה מאוד חזק ופגיע וכך גם הפגיעות שקיבלתי ממנה ושפגעתי בה. היא תמיד נותנת, בנאדם טוב כזה שכל הזמן חושב מה האחר צריך ואולי קצת ירשתי את זה ממנה. לפעמים היא נותנת יותר מדי, בדוק יותר מדי וזה פוגע לה בבריאות הנפשית והפיזית כשהיא עוזרת לאחותי שהמצב שלה לא טוב. אוהב אותה בכל ליבי אפילו כשרוב הזמן אני לא יכול להיות בבית כי זה לא טוב לבריאות הנפשית שלי. אבל אני לא חושב שאני מספיק טוב אליה.</p> <p>שאלה חשובה בחיים היא ממה אתה הכי מפחד. אם היו שואלים אותי הייתי עונה שאני מת מפחד עד עמקי תהום נשמתי לאבד את אמא. הלב שלי מפרפר כשהמחשבה רק מתחילה לעלות לי בראש. מעדיף למות לפניה, יותר קל. אז מזל טוב אמא, את הסיבה המרכזית שאני עדיין פה, מנסה להגיע ליום המחר.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה