אני אישה חרדית, מבחוץ לא רואים עלי את הדיכאון, למרות שהוא גורם לי להרבה סבל, א י מצליחה לתפקד איתו,
מידי פעם אני משתתפת בשיחות עם חברות, שומעת על ההסתיגות ממתמודדי נפש, ובא לי לזעוק את הזעקה של כולנו, אנחנו נורמטיביים, לא השתגענו, אני סובלת מבעיה כמו כל בעיה רפואית אחרת, אני בן אדם חיובי, עם מעלות וחסרונות רק מתמודדת,
חבל לי שאין מודעות לנושא, האם זה כך בכל חברה?
אין לי טענות על החברה שלנו, אני כואבת את העובדה הזאת