היי,
הייתה לי שבת נוראית.
סבא צעק עלי, אבא צעק עלי.
אחותי הנשואה לא הפסיקה להציק לי, להגיד עלי דברים רעים ורק ליכלכה עלי.
אחי (קטן ממני בשנתיים) לקח אותי בכח לחדר ואמר לי שבאפטר הבא שלו מהצבא שאני לא אהיה בבית.
פחדתי מאבא, לא חשבתי שאחי ירים עלי ידיים ויכאיב לי.
אני כל הצהריים נפרדתי בראש מאנשים שאני אוהבת, תכננתי מה אני כותבת ואיך אני מסיימת את הסבל שאני חיה בו.
הייתי בטיפול מזמן, סיימתי כי הרגשתי שאני במקום מצויין, ועובדה שזה הוכיח את עצמו זמן רב.
יש לנו בבית כל מיני כדורים והרבה, גם אף אחד לא מעניין אותו אם התעוררתי בבוקר א