Edit אין לי מושג אזהרת טריגר הכל (כולל הכל) הכל כואב כבר הרבה זמן. לא כתבתי כאן הרבה זמן כי הכאב שיתק אותי ולא קמתי מהמיטה במשך שבוע אפילו לא לשרותים. פניתי יותר מידי פעמים למיון. שלחו אותי הביתה כל פעם. לא ניסו אפילו. אין מקום ואני לא פסיכוטית ואני יכולה לדבר בהגיון כי המוח עדיין מחובר לי לגוף אז אני בסדר. גם כשאני אומרת שאם נותנים לי לצאת מהדלת אני מגיעה הביתה ומתאבדת. אני מתחננת לעזרה. אני לא יכולה יותר להתחנן. נשארתי מחוץ למערכת עם מצב שבלתי אפשרי להתמודד איתו טיפול פרטי שאין לי כסף לשלם כי אהי לא עובדת מספיק כדי גם להתקיים ולשכור דירה ולאכול ולשלם גם על טיפול. אני צורחת הצעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 5 תגובות אין לי מושג אזהרת טריגר הכל (כולל הכל) תוכן<p>הכל כואב כבר הרבה זמן. לא כתבתי כאן הרבה זמן כי הכאב שיתק אותי ולא קמתי מהמיטה במשך שבוע אפילו לא לשרותים. פניתי יותר מידי פעמים למיון. שלחו אותי הביתה כל פעם. לא ניסו אפילו. אין מקום ואני לא פסיכוטית ואני יכולה לדבר בהגיון כי המוח עדיין מחובר לי לגוף אז אני בסדר. גם כשאני אומרת שאם נותנים לי לצאת מהדלת אני מגיעה הביתה ומתאבדת. אני מתחננת לעזרה. אני לא יכולה יותר להתחנן. נשארתי מחוץ למערכת עם מצב שבלתי אפשרי להתמודד איתו טיפול פרטי שאין לי כסף לשלם כי אהי לא עובדת מספיק כדי גם להתקיים ולשכור דירה ולאכול ולשלם גם על טיפול. אני צורחת הצילו ולא שומעים אותי. אני קמה בבוקר שוכבת במיטה ובוכה כי אני לא מצליחה לקום להתלבש כדי ללכת לעבודה אני לא מצליחה להרים את הראש מהכרית אני לא מסוגלת לעשות שום דבר מלבד לשכב ולבכות. זה אפילו לא בכי, זה רק הדמעות. התרופות שלי לא קיימוצ במלאי בישראל, רק בקריית שמונה ואין לי דרך להגיע לאיזור כי הוא הרוס. אז אני בלי תרופות, הפסיכיאטר יודע לא נראה שמעניין אותו במיוחד כי הוא לא מספק תחליף או משהו שירגיע את תסמיני הגמילה מההפסקה הפתאומית שלהם אחרי שנים של לקיחה רצופה במינונים גבוהים. אני לא יציבה. אני לא בטוחה. אני מעורערת מכל הבחינות ואני מרגישה שאיחרנו את המועד. שכבר נפלתי מהצוק אהי כבר עברתי את קצה גבול היכולת עברתי את הגבול העליון נגמר לי לחלוטין הדלק והאדים והאנרגיות. אני חציתי את הגבול הסופי. אני עומדת למות. אהי לא אגיע לגיל 21 והוא קרוב ממש ואני מקווה שאני טועה. או שלא. אני לא יודעת. אני בהחלט רוצה למות. יש לי האמצעים זה לא מסובך למות זה ממש פשוט. אני לא אמות בינתיים. אני מנסה להחזיק עד שזה יקרה מעצמו. עד שזה יהיה בלתי נמנע לחלוטין. עד שהגוף פשוט יקרוס אני קרובה לשם אהי כל שלושה שבועות קורסת פיזית ומתאשפזת עם מדדים של גופה. אני לא יודעת מה לעשות. אין לי מושג למה אני כותבת פה בכלל. אני משתדלת להחזיק מעמד בחיים הכי שאני יכולה. כל האמצעים כשרים עכשיו. זה באמת פיקוח נפש. מה שעוזר לי להחזיק מעמד עוד שעה זה מבורך. 24/7 לברוח מהרצון הבלתי הגיוני והדחף הקיצוני למות. אני משתדלת ואין לי מושג למה. אני לא רוצה לחיות אחרי מה שראיתי, מה שעשו לי מה שאני זוכרת. אני לא רוצה לחיות עם זה. אני רק רוצה להפסיק לסבול לקצת. שיפסיק לכאוב רק לקצת. שלחיות יפסיק להיות דבר כלכך קשה וכמעט בלתי אפשרי. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה