אהובתי היקרה!

אין לי מושג איפה את ואם נזכה להיפגש אי-פעם.
אני אפילו לא יכול להיות בטוח שבכלל נולדת.

אני זקוק לך כל כך, יותר מאוויר לנשימה ? (ואני נשבע שזאת לא הגזמה). 

אני קורס ומתמוטט, על סף איבוד שפיות, ואני יודע שאת הדבר היחיד שיכול להציל את החיים שלי מהרס מוחלט. המחשבות עלייך והציפייה לפגוש אותך סוף סוף הם הדברים היחידים שנותנים לי מעט כוח בגיהנום הארור הזה. לפעמים אני חולם על השיחות שלנו, על חוף הים מול השקיעה, או בשעות הקטנות של הלילה, ועל הצחוקים שאנחנו עושים, ועל החיבוקים החמים, ועל האהבה האמיתית שלנו, של שני חברים לנפש שמשלימי