מטומטמת - כמוני

butterflies · 2024-08-18T03:54:03+03:00

אני מדרדרת כבר המון זמן ועושה המון דברים מסוכנים והרס עצמי על מלא, חלק מהעניין הוא מין מזדמן ולא תמיד מוגן מהסיבה שרוב המון קורה כשאני מסטולה ממגוון סמים ולא באמת מפעילה שיקול דעת וההשלכות לא איחרו להגיע אבל דברים אחרים כן ונכנסתי שוב להריון בטעות ואני כלכך כלכך מתחרטת ומרגישה כלכך רע, פיספסתי השבוע פעם ראשונה פגישה עם הפסיכולוגית אחרי שנרדמתי אחרי שלושה ימים ללא שינה בכלל ולא התעוררתי בזמן לפגישה, דגל אדום בוהק כי החל ממאי 2018 לא פיספסתי פגישה גם כשהייתי במסגרות סגורות מצאתי דרך להגיע ותמיד בזמן, היא נעלמה לי מאז, כמובן הקפיצה אךיי ישר את אבא שיבדוק אם אני חיה ואחרי שלישי נעלמה, כתסתי לה השבוע שאני לא מסוגלת לשמור על עצמי ללילה הקרוב בךי לקחת סיכון שאני אעשה לעצמי משכו כי אני מסוכנת ובמצב רע ובגלל זה הולכת לישון אצל החברה הכי טובה. לא הגיבה ומאז ההורים שלי שלחו.לה הודעות וכלום. אני צריכה לקבל החלטות מהר ואני לא מחכה לה כי זה יהיה מאוחר מידי. היא הציעה בעבר מספר פעמים לבוא איתי להפלות הקודמות כדי שלא אהיה לבד, רציתי לבקש ממנה לבוא איתי כי הפעם כבד לי לבד והיא נעלמה זה קורה ביום שני זה כבר נקבע. אני לא רוצה לדבר איתה על זה עכשיו. רק אשב ואעשה כאילו הכל רגיל כאילו אני לא קורסת לחלוטין ומאבדת כל צל הגיון ואני קרובה לסוף, אני חוגגת 21 ב11 לאוקטובר ואני לא בטוחה שאגיע לשם בכלל. לא בטוחה שאגיע לגיל 21. אני לא בטוחה שאגיע לשבת הבאה. אני רק רוצה שיפסיק הבלאגן כבר. הכל באשמתי. אני לא מצליחה להתאפס על עצמי. הכל באשמתי. אני סובלת בגללי. בגללי חברים שלי נרצחו בנובה, בגללי המשפחה נראית כמו חרא ואמא מנסה להתאבד וכמעט מצליחה ואח שלי קורס גם הןא ואני סובלת כלכך עד שאי אפשר לנשום. הכל באשמתי ואני לא יכולה לחיות יותר עם הזיכרונות מהנובה שלא מניחים לי לשניה אחת וההרס העצמי הבלתי נשלט הזה ועם עצמי. בא לי פשוט למות. הלילה אני בסדר כי אני לא בבית ואין לי איך לפגוע בעצמי כאן, יום יום. שעה שעה. דקה דקה. אני רק מנסה לשרוד.