השנה האחרונה ירדתי 30 קילו, אני מתאמן עם מסת שריר גדולה, עזבתי את הבית של ההורים ואני מתחיל לעבוד שבוע הבא. ונחשו מה? אני עדיין בדכאון כבד עם בטחון ברצפה. הייתי גם בהרבה טיפולים פסיכולוגיים וחלקם היו ממושכים לכמה חודשים. וגם הם, לא עזרו. זה כאילו לא משנה מה אעשה ועד כמה זה יהיה "נכון" מבחינה טכנית אני עדיין אסבול וארצה למות. עולם מיותר לגמרי. תמיד אסבול. תמיד אשאר לבד כי אף אחד לא ירצה להתקרב למישהו כמוני. לא משנה כמה אנסה להתקדם גם אם בכוח בסוף אשאר בדיוק באותו המקום.