Borderline

אני פשוט נתקל ברוע על בסיס יומיומי ואנשים שמשתמשים אחד בשני מבלי להרגיש רע אפילו.

אנשים זה רוע מוחלט. אני כבר נמאס לי

צריך למות

איבדתי שליטה על אוכל ועכשיו אני משמין

לא מסוגל לעבוד אז כל חודש אני מפסיד אלפי שקלים

אני לבד

כלום לא מעניין אותי

לא מסוגל גם ללמוד.

אטיפול פסיכולוגי רק עושה לי יותר רע

אין יותר אופציות. מבחינתי לעבור דירה היה תקווה למשהו חדש. ועכשיו אני יודע שאין דבר כזה תקווה. ולא משנה מה אעשה תמיד אתקע באותו מקום.

צריך להתאבד ולסיים את הסבל

עוד עבודה שתוך חודש התפטרתי ממנה מרוב שסבלתי, ומרוב שזה פגע לי בעוד אספקטים בחיים. זאת הייתה עבודה פשוטה של 3 משמרות בשבוע ואפילו את זה לא שרדתי

בחודש האחרון עשיתי את השינוי הגדול ביותר בחיים. עברתי לגור לבד והתחלתי לעבוד. השבועיים הראשונים היו עוד בסדר למרות הקושי, ואז השבוע התחילו לי קריסות. איבדתי שליטה עם אוכל (יש לי הפרעות אכילה אז מבחינתי זה סוף העולם), וגם כל יום התחלתי לפנטז על לוותר על הכל ולתת לעצמי לקרוס. לאט לאט בשלושה ימים האחרונים אני מנסה לחזור לתלם, ולהתייצב, והתאמתי את החיים שלי קצת יותר כדי שיהיה לי קל יותר להתמודד עם האוכל.
אבל אז נכנס הרצון של להתקדם בחיים.
אני יודע על עצמי שכשאני מרגיש טוב אני מאוד אוהב להיות שם בשביל האחר. בגלל זה הזיקה לפסיכולוגיה. גם ביום

רק פוגעים משתמשים ומנצלים

אני בודד מאור, אין עם מי לדבר ואתמול קרסתי

השנה האחרונה ירדתי 30 קילו, אני מתאמן עם מסת שריר גדולה, עזבתי את הבית של ההורים ואני מתחיל לעבוד שבוע הבא. ונחשו מה? אני עדיין בדכאון כבד עם בטחון ברצפה. הייתי גם בהרבה טיפולים פסיכולוגיים וחלקם היו ממושכים לכמה חודשים. וגם הם, לא עזרו. זה כאילו לא משנה מה אעשה ועד כמה זה יהיה "נכון" מבחינה טכנית אני עדיין אסבול וארצה למות. עולם מיותר לגמרי. תמיד אסבול. תמיד אשאר לבד כי אף אחד לא ירצה להתקרב למישהו כמוני. לא משנה כמה אנסה להתקדם גם אם בכוח בסוף אשאר בדיוק באותו המקום.

כל חיי הפעילו עליי מניפולציות, אנשים שיקרו אותי, רימו אותי, ניצלו אותי כולל מינית, עברתי לינצ', סחיטה באיומים, העליבו אותי וקיללו אותי בפנים, וכל דבר גדול שקורה בעולם הוא מהונדס על ידי אנשים שרוצים לשנות דברים בעולם.

אין לי כבר כוח לרוע האנושי. עייפתי.

אני בן 27 וזו פעם ראשונה שלי בסיטואציה הזאת. חייב להודות שלהפתעתי אני לא מרגיש צורך בהורים כרגע, אוהב לעשות את הכל לבד גם אם זה קשה, אבל יש שלושה דברים שמכניסים אותי לחרדות: 
1. אני צריך עוד עבודה להשלמת הכנסה
2. יש קושי של נוחות. המיטה לא נוחה, בספה יש אבק,יש חפץ אחד שקיבלתי אותו שבור ולתקן עולה כמה מאות שקלים, יש יותר מידי אור שמש בבקרים ורעשים שמעירים אותי אז יצא לי לישון רק שעה וחצי בלילה הראשון שלי
3. בדידות. שזה אולי הכי קשה. כל חיי סבלתי מבדידות. מה אם זה יהיה יותר מידי בשבילי?
אשמח לעצות ועזרה מכם/ן

שלום אני בן 27, לא מסתדר עם אנשים, לא מרגיש בטוח בשום מקום, במיוחד לא עם פסיכולוגים, ואני חווה בדידות כל כך איומה. אני כבר משתגע, חושב הרבה על להתאבד ואני לא רואה שום מקום אליו אני יכול ללכת. ניסיתי טיפולי יום פעמיים, ניסיתי פסיכולוגים פרטיים, ניסיתי לימודים, עבודה, אני פשוט ממש ממש סובל בהכל. לא נשארו לי דרכים להכיר אנשים, לא נשאר כלום. בבקשה תעזרו, תציעו משהו.