מישהו מוכן להזדהות איתי עם זה שאני כבר חודש רק בתהליכי כניסה לכל מיני מסגרות טיפוליות להפרעות אכילה וכל פעם אותה אני מחכה ומחכה ומחכה ובסוף נדחית.
אין לי כבר כח יתר לחכות. אני עכשיו מחכה לתשובה ממסגרת של איפשוז יום ואם הם דוחים אותי אז אני יצטרך להתחיל בתהליך כניסה לאישפוז מלא שאם יקבלו אותי אחרי כל השאלונים והראיונות אני יצטרך להיות ברשימת המתנה כמה חודשים!!!
אני לא יכולה כבר עם המתח הזה1 אני מרגישה כאילו תולשים לי את הנשמה בפינצטה. בא לי למות כבר וזהו כי הלחכות הזה יותר קשה מהכל והסבל שאני עוברת בינתיים הוא כל כך קשה והמחשבה על זה ש