חשבתי שבוע הבא לבוא לאמא שלי, לצאת איתה לאכול בחוץ. מנסה לחשוב איך. ברגל קשה לה ללכת. חשבתי עם כסא גלגלים. מונית לא בא בחשבון. הציעה לי לקחת טאק ווי. סירבתי כי זאת לא המטרה שלי. בסוף אומרת לי לבקש מאחי והבחורה החדשה שיוצא איתה להצטרף כי יש לה רכב. התבאסתי. לא נשמע לי. מבואסת ולא יודעת מה לעשות. קשה לי שהיא מעדיפה להסתגר בבית. כבר שנה אפשר להגיד שהיא לא יוצאת. אבא שלי ז"ל היה יושב בכסא גלגלים וזה לא מנע ממנו לצאת החוצה, עם אמא שלי לעשות קניות. היה יושב במרכז מסחרי ושותה לו קפה ומאז שאני זוכרת היה עושה את זה מידי יום כשכבר לא יכל לעבוד