אז התחלתי לחפש דירות, סוף סוף להיות עצמאית ובגיל 48 סוף סוף לעזוב את בית ההורים הקשישים. להפסיק את ההתעללות הנפשית שאני עוברת… מרגישה כמו אישה מוכה. אני מבינה אותם, הם כבר מבוגרים וצריכים את השקט שלהם, אבל קודם אני. אני צריכה גם את הפינה שלי. גורל אכזר. אצטרך כסף, כנראה שעם תואר ראשון אעבוד בניקיון אבל זה שווה את זה. קודם אני והלב שלי. מקווה שתחזקו אותי בהחלטתי ותאחלו לי הצלחה