טיפים להתמודדות עם מחלת נפש כרונית

ביצועית · 2025-06-19T07:02:22+03:00

שלום לכולם פה, כל חולי הנפש בדרגות חומרה שונות ומשתנות. מה שלומכם? לא משהו, מלחמה נכון?אני סובלת מחרדה כרונית מילדות, עם דרגות חומרה שונות. בשנות ה 20 לחיי הגעתי גם לאשפוז. אני רוצה לחלוק אתכם את חיי כמתמודדת נפש לכל דבר ועניין, בתפקוד מאוד גבוה. ראשית, חבל לי מאוד שהשיח הציבורי על זה מושתק. אם אתה חולה במחלה כרונית אחרת, כזאת שאפשר ללכת לבית חולים רגיל, ולמדוד ולעשות בדיקות דם, אתה יכול להצהיר בפני כל אחד שאתה חולה, ולא רק זה, יחלקו איתך סטטיסטיקות ויגידו לך- חבר, אתה חולה במחלה כרונית, רוב הסיכויים שלא תצא מזה. אתה יכול לקחת תרופות, זה יעזור עם הסימפטומים- אבל דינך נגזר. ואז, אתה יורד לתהומות, אהל אחרי כמה זמן, אתה מקבל את זה, וחי לצד זה. במקרה של מחלות נפש נפוצות- דכאון וחרדה, למרות שנדמה לי שרופאים כן אומרים למישהו כשהם רושמים לו ציפרלקס שיש לו בעיה כרונית במוח- אני חושבת שבשיח הציבורי יש איזו תקווה או "כח נעלם", שבגלל שזה במוח זה לא אותו דבר כמו סכרת או מחלת עור ארורה, שגם אם ירשמו לך תרופות זה אולי לא יעזור. מנסים לתת לך כל מני עצות הגיוניות במקום שההגיון לא תמיד שולט בו.אז פה אני נותנת טיפים, שאותם אני לקחתי מאמי האהובה, שמתמודדת עם מחלת עור כרונית מילדות.ראשית, אני מודה בפני עצמי שאני חולה בחרדה כרונית, שלא תעבור. אני לא מנסה לגרום לה לעבור, אני מקבלת אותה כעובדה ומכילה אותה בנשמתי ובגופי.שנית, אני מודה על כך שמצבי לא רע יותר, יש המון מחלות כרוניות אחרות שאני שמחה שלא קיבלתי, ואני אדם מתפקד וחיוני בגדול, גם אם אני חיה הרבה פעמים בסבל רב.שלישית, אני עושה כל מה שאפשר כדי לטפל בסימפטומים של המחלה שלי, שזה כולל תרופות, שעות פסיכולוגיה וייעוץ שונות ומשונות, תזונה, ספורט, מדיטציה, כל זה ביודעין שזה לא יפתור לי את המחלה אלא יעניק לי "פלסטר" זמני. כך, אם הפלסטר מפסיק לעבוד, אני לא מתייאשת וחושבת שדיני נחרץ, ואני מתחילה לחפש פלסטר אחר, תהליך הדורש כח סבל ויצירתיות רבה. אני יודעת שיש הרבה אנשים שיכולים להעניק לי את הפלסטר הזה, אבל היעילות שלו תלויה גם בי, ולכן מותלת בספק תמיד.רביעית, אני לא עושה שום דבר שעיקרו הוא כניעה למחלה. למדתי על בשרי שהתמודדות היא התרופה והמנעות מדרדרת את המצב. אני מאמינה בחשיפה בכל הנוגע לחרדה. בדיוק כפי שהטיפול באדם עם חרדת גבהים היא לבלות הרבה זמן על מרפסות במגדלים, כך אני עשיתי עם עצמי עסקה לנסות להגשים את חלומותיי ולא לתת לחרדה להכתיב את חיי. האם זה אומר שאני תמיד עושה החלטות נכונות? לא. האם זה אומר שאני לא נפגעת אנושות מהחשיפה ולפעמים מרגישה שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי? לא. אני נעזרת באנשי מקצוע, אני נעזרת במשפחתי.חמישית, אני יורדת מהעץ ומהחלומות הנוגעים לכך שחיי יהיו קלים ויפים. ייתכן שנגזרה עליי התמודדות שהיא קשה יותר מהתמודדות של אחר. החלום הזה של חיים קלים ונוחים הוא אשלייה מסוכנת. הדבר הזה כתוב לנו בכל דת - הגירוש מגן עדן ביהדות, ישו הצלוב בנצרות, הסבל בבודהיזם, האלים הרעים בדתות האלילים. משחרו של המין האנושי האדם סבל וממשיך לסבול. היופי של החיים לא מגיע ממחסור בסבל.באמת מקווה שעזרתי, מקווה שכולם פה מתמודדים עם המלחמה באומץ, מאחלת לכם חוסן נפשי ייחודי לכם- אצלי חוסן נפשי זה התמודדות יום יומית עם הנפש שיש לי. חיבוקים.