הם חשבו
הם חשבו על לכתוב מכתב
אבל זה היה נראה רחוק
לפחות לא באמת קרוב
עד שזה כבר  לא
והכל קרס
אתה קורס 
ואז איך אפשר?
איך אפשר למצוא מילים לכאב כזה גדול? 
שום אות שום משפט שום פסקה לא תעזור
לא להביע את הצער
לא להביע את האהבה
ולא להביע את הכאב
אפילו לא מאית ממליון המחשבות שרצות בראש במעגל סגור ומתעצם 
אז הם לא כתבו מכתב
ולהורים שלהם אין מושג למה
ולהורים שלי אין מושג למה 
ואני לא יודעת אם זה נסיון להגן עליהם או עלי
ואולי המכתב הוא הודאה לזה שהמצב עד כדי כך גרוע, לא  בשליטה
זה כל כך עצוב
שאנחנו לא יכולים לעזור אחד לשני
כמעט חיים בעולמות שונים לגמרי 
וזה כבר ל