מצד אחד אני רוצה עזרה ולצאת מאיך שמרגישה,
מצד שני אני מרגישה שאין לי כוחות להתמודד עם לבקש עזרה ולהתמודד.
הבעיה שאני לא פתוחה לכל עזרה 
אני רוצה רק משהו בדרך שתעזור לי בלי להיות פתוחה לעוד אפשרות וזה חוסם אותי מלהצליח.
אולי אני גם מפחדת לצאת מיזה, כי אז הגיעו לי מחשבות שמשהו לא טוב יקרה חס וחלילה.
מרגישה אשמה על כך שעזבתי את בית אלה,
המחשבה שלי הייתה טובה אחרי שאעזוב את בית אלה אמצא מקום שהוא מוריד חרדות ולהפסיק להיות שיפוטית.
בלילות אני לא מצליחה לישון בבקרים מתקשה לתפקד.
היום יש את ההתנדבות כמו כל שבוע אני כן רוצה ללכת ומפחדת שלא יהיה טוב מ