וואו, 4 שנים לא הייתי פה.. הלוואי ויכולתי להגיד שהמצב השתפר ולכן נעלמתי מכאן, אבל בתכלס, הכל אותו דבר, אם לא גרוע יותר, אז אני חוזרת למקומות שנתנו תקווה, אולי אמצא כאן טיפה של נחמה..
את האמת? סיימתי שיחה של חמש דקות עם המוקד של ער״ן, כאשר בחמש דקות האלה המתנדבת בצד השני של הקו החליטה שהיא שמעה מספיק ואמרה שאני צריכה לפנות לגורם אחר.. אז למה היא שם? בכל מקרה מנסה את מזלי כאן..
אני כל כך מותשת, מוצפת..
הטראומה לא משחררת..
ניתוקים, פלאשבקים, מחשבות, לא ברור מה אמיתי ומה סתם עוד משהו מהעבר..
סגורה כל היום בחדר חשוך, ישנה רוב הזמן ואז ערה