אני כולה בת 22 ואני נאבקת על כל יום בשביל לקום לעבודה בשכר מינימום בשביל לשלם למשפחה שלי כדי שיהיה לי אוכל ומים.. אני לא מסוגלת כבר לעזאזל אני שונאת את אלוהים כל כך כל כך אני סובלת גם כשאני במיטה ולא מצליחה לקום אבל רק כי אני חייבת אני קמה רק לעבודה ואז חוזרת הביתה מתקלחת ולמיטנ בכל יום והבדידות בעבודה הורגת אותי כי מתייחסים אלי לא יפה מורשים לעצמם ואני מרגישה את הטראומות ופשוט מסכימה איתם גם אם יגידו שאני הבן אדם הכי מטומטם בעולם אני אסכים ואחייך אליהם ואהיה הכי נחמדה כי הטראומה מופעלת ויש לי חרדה חברתית אמיתית..