היי לכולם!
הייתי מאושפזת במשך כמה חודשים טובים במחלקה להפרעות אכילה, עשיתי קצת שטויות במחלקה כי רציתי לצאת להשעיה אבל במקום זה שיחררו אותי מוקדם. אני בהלם של החיים ולא יודעת איך אני יוכל להתמודד עם העולם לבד. אני רוצה להחלים ורוצה להבריא אבל אני יודעת שאני לא יכולה לבד,אני לא אמורה להיות לבד בשלב הזה של התהליך.
אין לי כבר כוחות יותר להילחם עם עצמי על כל ארוחה. אין לי כבר כוחות לא להקיא ולא לפגוע בעצמי. המצפון והאשמה שיש לי אחרי כל ארוחה ענקיים וכבר אין לי כח למלחמה התמידית הזאת בתוך הראש שלי. בא לי לישון ולא לקום יותר…
זהו. פרקתי.