כל העניינים הנפשיים שלי מקורם *בבית ההורים*, בחוץ הכל נהדר ומדהים. תמיד היה פער מטורף בין איך שאני נתפסת בחוץ ומתפקדת לבין העולם בבית.
אני מרגישה שהתרופות הפסיכיאטריות מכבות אותי, נמאס לי מהן, אני לא אדם שמח כמו בעבר. אני כן פחות דיכאונית, פחות חרדה, פחות מתלקחת מהר מהמשפחה.
אני מחפשת לעבור למשהו טבעי כי אני לא יכולה לסבול את האדם הכבוי והמתוסכל שאני.
* ברור שאני צריכה לצאת למגורים מחוץ לבית, זה בעבודה מול סל שיקום.
חלום שלי זה להתנתק מההורים ושהם יחפשו אותי (כשהייתי בבית מאזן הם חיפשו אותי, מעולם לא התקדרתי ביוזמתי).
בקיצור,
יש איש

























