דוקא בזמנים כשכולם בּבית ואין לאן לברוח הכל מציף אותי , לראות את כולם קרובים ככ אחד לשני מאוחדים ואני כאילו נמצאת אבל לא קיימת לא קשורה זה דוקר הכל צף לא מסוגלת לשמוע קולות של אף אחד אבל חייבת להיוצ עם כולם בממד והבדידות , תחושת השקיפות והרצון להעלם הדכאון הכל מתגבר ומשתלט וכל מה שאני רוצה זה לא להיוצ פה