ניסיתי לקחת זמן לעצמי

ניסיתי לדבר עם כל האנשים שיודעים ולראות מה התגובה שלהם למצב 

ניסיתי לישון הרבה ולהיות הרבה עם חברים והעצבות הזאת פשוט לא עוזבת

אני תמיד חוזרת לזה, בין אם אלה רק המחשבות שלי באמצע הלילה או כשאני עם חברים או כשאני לא מסוגלת להפסיק לבכות ולנשום כמו שצריך או כשאני מסתכלת על מה שאני עושה לעצמי

זה לא עוזב

ולמה זאת תמיד אני? כולם כבר התקדמו ורק אני באותו בור ולא מצליחה לצאת

אני יודעת שהייתי בסדר, למה עכשיו אני לא? ומה אם אני אף פעם לא אתקדם? הכל מזכיר לי את זה, הכל הורג אותי מבפנים