בן 46: חרדה חזקה, שבגינה אני לוקח 300 מ"ג ויאפקס בכל יום + דיכדוך עמוק מאוד בשל בדידות וחוסר זוגיות (אולי זה דיכאון?) + 3-4 קלונקס בממוצע בכל יום + מתח אדיר שדורש הוצאת אנרגיה אדירה + שתיית בקבוק יין בכל לילה (כן, אני יודע שזה גרוע מאוד. אבל מציין כרגע עובדות).

כל זה שווה: שינה ממוצעת של משהו כמו 18 שעות ברוטו בימים שבהם אני לא עובד (וגם לעיתים תשישות בשעות מסוימות שבימים שאני עובד).

בעצם אני לא חי בימים אלו. רק ישן, מוציא את הכלב, אוכל פה ושם, קצת טלוויזיה ואולי מפגש חברתי/משפחתי של שעתיים-שלוש, וגםפזה לא תמיד.

מרגיש שזה אבוד לי.