ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

היי,  אני מחסידות בעלזא, אני אנסה את מזלי, יש פה אולי עוד מישהי מהחסידות? אני מתנצלת מראש אם זה לא מתאים לשאול פה

כואב לי שאני לבד כואב לי לא מגיע לי 

היי, אני נשוי 14 שנה, השבוע נולד לנו עוד תינוק וכרגע יש לנו שניים. אחד ההורים של אשתי הגיע לעזור לנו עם התינוקת והוא עוזר לנו בניקיונות ובסידור של הבית. יש לי טיפה קנאה ביכולות שלו, אשתי מעריצה אותו. אבל בגדול יש לו גם נטייה להתערב באיך אנחנו מנהלים את הבית, זה הגיע עד לסידור המגנטים על המקרר. כרגע אנחנו עסוקים בלטפל בזעטוט החדש אבל זה מרגיש לי מאד מוזר שהוא מרגיש בנוח לנקות ולסדר דברים בצורה ספציפית וכך אני מרגיש שאני מאבד את הייחודיות שלי בבית שלי. בנוסף לכך, הוא מצליח לסרק את הילדה כמו שצריך וכשאשתי מבקשת ממני לסרק אותה אני מאד לא

תקופת בין הזמנים היא תקופה מאוד מאתגרת לנוער חרדי מתמודד, מצד אחד יש בה סוג של שבירת הכללים הנוקשים אבל מצד שני נורא קשה אחר כך לחזור לתלם, יש פה כאלה שמתמודדים עם זה?

מה עושים אם באלי למות?

כבר שנה ומשהו אני ככה

אבל לאט לאט זה יותר ויותר מתחזק

בשביל מה צריך להישאר בעולם הזה? סתם סובלים כאן

אין לי כוח כבר להתמסכן שאין לי חברים אבל אני ממש סובל מזה הנפש שלי ממש ברצפה נמאס לי לבכות כל לילה

האם שווה לחיות חיים אם נשים לא נמשכות אלי?

אני חווה דחיות כמעט כל חיי

אני לא מצליחה להתמודד לבד. 

אני מרגישה כאילו אני צריכה תמיכה כמעט 24/7.

וזה לא מספיק. 

כי כואב לי מבפנים. 

ואני לא יודעת איך לטפל בכאב הזה, למרות שאני מאוד מנסה. 

ולפעמים על פני השטח הכול בסדר. 

למה אני לא יכולה רק לכאוב וזהו? זה היה יכול להיות לי קל יותר, כי ככה אולי היו מבינים את הכאב שלי טוב יותר.

אין לי עם מי לדבר אין לי חברים אין לי אף אחד בעצם אני מרגיש ממש חסר משמעות חסר תכלית הנפש שלי ממש בתוך בור למטה למטה לא הגיע ומגיע לי לחוות את זה אין לי מילים באמת שאני בן אדם טוב אבל יש בי דברים לא פתורים שאני בעצמי לא יודע מאיפה הם באים ומאיפה הם נובעים שגורמים לי להרחיק אנשים או להתנהג מוזר נפגעתי ממש מהשורש ואין לי מושג איך לפחות לגעת במה שקרה לי שהייתי ילד כי פשוט אין לי מושג למה אני מתנהג ככה תאמת שאני חושב שאני לא אשם באחוז במצב שאני נמצא בו חשבתי הרבה ושום דבר לא באשמתי אולי זה נשמע התנערות מאחריות אבל זה לא פגעו בי הרבה והשפי

א

היי,  אני עובדת בשנים האחרונות כמטפלת לנוער חרדי בסיכון ולאחרונה קיבלתי על עצמי גם לעזור לאנשים בהתנדבות, אז מישהו הפנה אותי לאתר המדהים הזה שאני אוכל לעשות פה את ההתנדבות שלי, אז הפרטי שלי פתוחה ואני אשמח להקשיב ולנסות לעזור,  

בגיל 5 למדתי שאני צריך לרצות את כולם וזהו, נמחק האני. גם בחיים לא דיברו איתי על רגשות. בבר מצווה אמא שאלה אותי אם אני מתרגש. שאלתי בתמימות, "מה זה אומר?" והיא חייכה.

בגיל 14.5 נכנסתי לישיבה וכבר בחודש הראשון נשלחתי לפסיכיאטר, כי אמרתי ליותר מידי אנשים שאני רוצה להתאבד. ההורים נבהלו, והלכו איתי לדוקטור מבוגר ומקריח. ציפו שאני אספר בפתיחות מול שלושתם מה אני מרגיש ומה עובר עלי, כשבקושי לעצמי אני מצליח לספר.

אז חרטטתי. וחזרתי לישיבה. ונשלחתי שוב. וחוזר חלילה.

ושלחו אותי למטפל רגשי שבמשך שנה וחצי, (בעיקר) דחף אותי לחזור למסגרת בכל מחיר והצ