שבוע כזה שהכל צף ועולה.

אני אחרי פרידה מחבר נפש שלקח צעד אחורה למען עצמו והשאיר אותי עם חלל.

הפרידה לא טרייה, חשבתי שאני אחריה.

הראש מפתיע, הזיכרונות פתאום צפים ועולים ואני נשארת ללא מילים.

מרגישה את החוסר בהרבה רגעים בחיים.

היינו חברי נפש, קרובים מאוד האחד לשני.

הוא בחר להתרחק ולהיעלם.

לעיתים אני חושבת על תרחיש אחר, כמו בעבר שהיה לו קשה עם החיים, אז הגעתי אליו ומצאתי את הדרך להוציא מתוכו את שמחת החיים.

ועכשיו? עכשיו הוא בוחר שלא לענות לי כלל ואני חוששת לדפוק לו על הדלת ולהכריח אותו.

חשבתי על משלוח, אבל אני לא בטוחה אם זה יעשה ל