*הסיבה האמיתית* 

מביך אותי לכתוב,

אך אני לא רוצה לכאוב.

לא יודעת איך להתחיל,

אבל צריך להציל.

אז אני שוב עם הדף,

והעיפרון הנירדף,

לא מרימה את האף,

יושבת, כמו עלה נידף.

באתי לספר על מעשים שלא יעשו,

דברים שאני רוצה שיגססו,

על הדרך שבה זה נגרם,

על הסיבה שזה זרם.

זה התחיל בשרה,

ילדת חמד, עם שיער שחור קצר, 

ישבנו במרפסת, עם כוס קפה ביד,

והיד, היא… היתה פצועה וחבולה, 

נשארו בה צלקות.

שאלתי אותה לפישרם,

מה להם גרם.

ויום אחד רציתי גם.

זה גורם אמיתי!

אך בכנות,

הסיבה העיקרית, 

מתחילה עוד קודם…

זה בא בשלבים,

בשאלה תמימה,

בשביל לקבל הבנה,

מ