גם כשלא טוב לי, אני ממשיכה להאמין בעקשנות מוחלטת (לא רק רציונלית, אלא עקשנות שבאה בעיקר מבפנים) שיש דברים שאני לא יודעת, ושלא הכל מסתיים בזה שלא טוב לי. בעקבות חוויות אישיות קשות, אני מבינה שלרגש שלי אין ריבונות בעולם הזה, גם כשהרגש גדול ומאיים וגם כשהוא קטן או קהה. כל זה יחד עם ההכרה שלי בכל החוויות הנפשיות שמופיעות אצלי והאמונה שלי ביכולת שלי לשאת אותן בהצלחה, ולבקש עזרה כשצריך. אני אמשיך להתמיד ולהתעקש על הדברים האלה. זאת תוכנית הפעולה וההצלה שלי, נכון לעכשיו.