נמאס לי פשוט נמאס לי.

 נמאס לי גם לכתוב בחרוזים,אני פשוט רוצה לפרוק.

הכל קשה לי מסובך לי מעיק לי, אין לי כוח יותר.

 אני רק נכנסת הביתה צריכה להקטין את עצמי, מפחדת מהתגובה.

אני נכנסת עם חיוך והוא מייד נמחק.

אני שומעת משפט ואני מייד נכבית,

 אין לי כוח יותר אין לי

אני מלאת געגועים לבית שפעם היה,

 אני רוצה פשוט לחזור להיות קטנה,

 לא שפעם היה יותר טוב, לא שפעם לא רציתי למות.

זה פשוט מזעזע שמאז שאני ילדה קטנה אני רוצה להתאבד, בגלל אמא ואבא, בגלל המקום שאמור להיות הכי בטוח בחיי, מצאתי יומנים שלמים שלי מאז שאני בת 8 שאני רוצה למות.

 אני כל הז