אין סוף למחשבות שלי. אני רוצה לעשות דברים שעושים לי טוב ומשמעותיים עבורי, אבל המתח הזה והמחשבות שאין להן סוף לא מאפשרים לי להתפנות לדברים כאלה. מחשבה גוררת מחשבה וזה בלתי נגמר.

גם אם יש רגעים שבהם אני עושה משהו, בסוף אני חוזרת לאין סוף.

אולי אם אצליח לנתב את המחשבות ליצירה למשל, אני לא ארגיש כל כך רע עם האין סוף. אולי תהיה לי השראה אין סופית. הלוואי חחח 🙏