אני אדם חיובי ואופטימי! גם עכשיו! אז אני לא מבינה למה אני מגיעה לכל כך הרבה רגעי מצוקה. שום דבר שאני עושה לא מפחית את תדירות רגעי המצוקה ולפעמים גם לא את עוצמתם. אז כן, כבר תוהה לעצמי האם אני מקרה אבוד. אבל אולי בכלל עדיף שפשוט לא אעשה כלום, רק אהיה כל כולי במצוקה עד שהיא תפחת מעצמה. כי אם אהיה ממש כל כולי במצוקה, היא לא תוכל להישאר איתי הרבה מאוד זמן נראה לי.

ומסקנה לסיום: אני אדם חיובי ואופטימי ועצוב וסובל ועוד הרבה שמות תואר (כמעט כל שם תואר) בו זמנית.