תמיד העסיקה אותי המחשבה מתי למעשה מתבטאת ההכרה העצמית שלנו (החולות) במחלה,
מתי מגיע הרגע הזה שבו פתאום נופל האסימון ולפתע קולטים:
"וואלה אני חולה, יש לי ה"א".
            
*מה הוביל אתכן להבנה הזו? מה גרם לשינוי הזה במחשבה?

*כמה זמן הייתן חולות עד שנפל האסימון? בזמן הזה, מה היה קו המחשבה המוביל (אני לא חולה, אני בשליטה…)?

*האם צורת המחשבה השתנתה מאותו רגע ביחס למחלה ולעצמכן? האם הסימפטומים  השתנו בעקבות ההכרה (הן לטובה והן לרעה)?

*כמה זמן עבר מרגע ההארה ועד תחילת טיפול/פניה לעזרה/שיתוף אדם אחר בבעיה?

אני חולה למעלה מ-10 שנים ורק עתה