חצי חיים של מחלה ושנים של מאבק בה בנסיון ל"צאת מזה" לחזור להיות אותה ילדה אנרגטית ומלאת חיים שכבר אינני זוכרת ומכירה אותה רק מסיפורים, אשפוזים חוזרים, טיפולים בלתי פוסקים בקהילה אינטנסיבים ברמה יומיומית, ניסיון לשלב את העבודה ולהפסיק אותה, טיפולים אלטרנטיביים למרות שאינני מאמינה בהם והמצב רק נהיה מסובך יותר… המילה ממנה נמנעו בטיפולים, אותה מילה שאמרו לי רק באשפוזים וסרבתי לקבל אותה חזרה על עצמה מתוך יאוש ואכזבת הצוות המסור והמדהים שמטפל בי, אלו שהאמינו בי ונלחמו כדי לא לוותר לי ועלי אבל אני זאת שכנראה וויתרתי כבר מזמן. עכשיו, בזהירות